לא רבים מאמינים כי יוכלו להיפטר מאותו הרגל אשר לווה אותם שנים רבות אך זאת רק משום שמערכת העצבים הורגלה להרגשה טובה אך ורק בזכות הסם בו הם משתמשים. דהיינו , מוחם "שכח" כי הוא הוא יוכל להחזיר את אותה תחושה טובה. זו כוחה של התמכרות באשליה אותה היא מעוררת. 

 אחד הגורמים הבסיסיים המבדילים בני אנוש מבעלי חיים, הוא קיומו של דימוי עצמי וביטחון עצמי. קיימת בנו היכולת לעצב זהות ולגבש דימוי עצמי חיובי או דימוי עצמי שלילי. דימוי העצמי מתבטא בכל תחומי חיינו, החל מהעבודה בה אנו בוחרים לעסוק, בן או בת זוג שנבחר ועד אם נבחר לרקוד במסיבה או להתבונן מהצד. מצבים כגון דיכאון, חרדה, קנאה, התמכרויות, הפרעות אכילה. כל אלו קשורים, באופן ישיר, לדימו עצמי נמוך ולתחושת ביטחון עצמי שיצרנו. איך אפשר להעלות דימוי עצמי נמוך? ואיך נוצר דימוי עצמי נמוך? כל התשובות 

מחקרים הוכיחו את יעילותו של טיפול רגשי בדמיון מודרך במקרים של כאבי ראש, כאבים כרוניים, לחץ דם, דיכאון, חרדה, פוביות ואפילו סרטן.הסיבה ליעילותו של טיפול בשימוש עם דמיון מודרך נעוץ בעובדה כי מערכת העצבים מגיבה באותו האופן בן אם מדובר בפעולה ממשית שהגוף מבצע ובן אם מדובר בשימוש בדמיון מודרך. השילוב של דמיון מודרך בטיפול פסיכותרפיה מאפשר תחושה של הרפיה, ליצירת שינוי ברמות לא מודעות.

אירועים כואבים מותירים חותם עמוק במוחנו. חוויות שהתרחשו בעבר עלולות להשפיע על רגשותינו והתנהגותנו בהווה, כאשר לעיתים זיכרונות החוויה עמוקים עד כדי שיבוש את חיינו. גם מבלי שנחווה אירועים טראומטיים מאסיביים (כגון אונס, פיגוע או פציעה) העלולים להביא להתפתחות תסמונת דחק פוסט-טראומטית (PTSD), כולנו מכירים את התחושה. מי לא חווה נטישה של אהוב/ה, פיטורים או ביקורת מתמשכת מצד אדם קרוב? אנשים רבים חווים לאורך חייהם אירועים כאובדן משרה, תאונות דרכים, גירושים ואפילו פרוצדורות רפואיות או ביקורים אצל רופא המותירים זיכרון מר במוחנו.

אוטוסוגסטיה סוגסטיה עצמית או בעברית השאה עצמית היא תהליך פסיכולוגי שבו בני אדם יכולים לשנות את דעתם, עמדותיהם, רגשותיהם, ואמונותיהם על ידי שכנוע עצמי והשפעה תת מודעת על מרכיבים אלה. אוטוסוגסטיה נעשית בדרך כלל במטרה לשכנע את התת מודע בדברים חיוביים ואו במטרה לשנות התנהגות מסוימת.

אוטוסוגסטיה סוגסטיה עצמית או בעברית השאה עצמית היא תהליך פסיכולוגי שבו בני אדם יכולים לשנות את דעתם, עמדותיהם, רגשותיהם, ואמונותיהם על ידי שכנוע עצמי והשפעה תת מודעת על מרכיבים אלה. אוטוסוגסטיה נעשית בדרך כלל במטרה לשכנע את התת מודע בדברים חיוביים ואו במטרה לשנות התנהגות מסוימת. אחת הדרכים המקובלות לאוטוסוגסטיה היא חזרה על משפט חיובי כלשהו כגון "אני אוהב את עצמי", ועל ידי כך לגרום לתת מודע להאמין בנכונות הדבר. 

בבסיס תיאורית ההתקשרות  ניצבת הטענה שלבני האדם יש צורך ראשוני ומולד לקרבתם של דמויות אחרות מגנות ותומכות (Figure Attachment), במטרה להתמודד עם מצוקות ואיומים סביבתיים. צורך זה בפרט ותהליך ההתקשרות בכלל מתעצם מהשנה השנייה לחייו של התינוק, ומופנה לדמות מטפלת בו וכיצד אותו קשר משפיע על יצירת קשר זוגי או קשרים חברתיים בכלל.

להפרעות חרדה שונות ישנה תכונה של 'חטיפה רגשית'. חרדה תוקפת פתאם, ממקום לא ברור ויוצרת תחושה של חוסר שליטה וזמזום קבוע של פחד החסין מפני ההיגיון . החרדה "נועלת" את הדואג בהשקפה חד ממדית, חסרת גמישות, לגבי הנושא המעורר חרדה. כאשר מחזור חרדה זה מחריף ומתמיד הוא עובר את הגבול והופך ל"חטיפות" עצביות אשר לוקחות את כל תשומת הלב. הפרעות של חרדה, פוביות או בעתות, אובססיות ומצבי כפייתיות, התקפות של פאניקה.

דפיקות לב מהירות, הזעה, חיוורון, כיווץ שרירים. כל אלו הם הן התחושות הפיזיות בלבד. אך המחשבות, בשעת התקף חרדה יכולות להעלות את הסימפטומים הפיזיולוגים או להפחיתן.ההפרעה מתבטאת ברמת עוררות סימפתטית גבוהה מהרגיל עם תגובתיות יתר לגירויים ויכולת מופחתת להסתגלות לגירויים מעוררי דחק.

הריאקציה המונחת ביסוד מצבי חרדה, פחד ודאגה היא הכוננות לקראת סכנה פוטנציאלית אשר הייתה חיונית, ללא ספק, להישרדות במהלך האבולוציה.כאשר פחד מפעיל את המוח הרגשי, חלק מן החרדות הנגרמות עקב כך מקבע את תשומת הלב באיום הקרוב, ומאלץ את המוח להתרכז-עד כדי אובססיה- בשאלה כיצד להתמודד עם איום זה ולהתעלם מכל דבר אחר.

תחושות כגון חי-מת, חוסר רגש, תחושת מרחק ביני לבין העולם, תחושת מועקה ולחץ פיזי, כובד באיזור בראש, תחושת ריחוף, טישטוש, שיכחה, תפקוד אוטומטי, עייפות, עירפול, חוויה מוזרה של 'עצמי', בהייה, ניתוק במחשבה, תחושות חרדה , חוסר רגש, אבדן תחושה פיזית מלאה או חלקית עלולים להצביע על ניתוק רגשי . פעמים רבות הניתוק נתפס בעיני האדם והסובבים אותו כמעין נטייה לרחף, או נטייה לשיכחה וחוסר קירקוע עד חרדה.

מהו טיפול פסיכותרפיה ?

פסיכותרפיה הינה שיטת טיפול אשר פותחה על-ידי וילהלם רייך, תלמידו שלפרויד, שמטרתה להגיע אל כוח החיים, אותו כוח ראשוני החבוי בכל אחד מאתנו, ולעודד את זרימתו החופשית לכדי ביטוי מלא. פסיכותרפיה הינה טיפול נפשי (פסיכו=נפש, תרפיה=טיפול) המתייחס לכל הרבדים שבאדם - הרובד השכלי, הרגשי, הגופני והרוחני. פסיכותרפיה מתייחסת לגוף כמראה המשקף מה קורה בנפשנו. תחושות הגוף, מתח השרירים ומיקומם, תנועת הגוף ושפת הגוף הם כלים אשר מספרים את סיפור חיינו. הפסיכותרפיה מאפשרת נגיעה ישירה בתכנים עמוקים המאפשרים תהליך של ריפוי והתפתחות אישית ?

מה ייחודו של טיפול פסיכותרפיה ?

ייחודה של הפסיכותרפיה היא בכך שהיא עוברת את מחסום "השכל". הטיפול אינו רק וורבלי, ישנו שימוש בכלים השלכתיים, המאפשרים גישה אל התת מודע. ובכך- אל לב הבעיה. כיליים השלכתיים אלו מאפשרים טיפול נפשי יעיל במגוון נושאים. תוך כדי טיפול מעוררת הקשבה לאמת עמוקה יותר, בעוד השכל מנסה להבין ולפרש. הגוף מכיל בתוכו מידע, זיכרונות וחוויות הקשורים לסימפטומיים שברצוננו לרפא. הפסיכותרפיה משתמשת במגוון כליים תרפויטיים מלבד שיחה. שימוש בדמיון מודרך, מעבר לתחושות גוף תוך כדי שיחה, הם כליים המותאמים אישית לאופי המטופל ולאופן שבו הוא חש בנוחות מרבית. מלבד זאת, הם מאפשרים גם חוויה, התפתחות אישית, התנסות ונגיעה ישירה ובלתי אמצעית בנושאים שברצוננו לרפא. טיפול פסיכותרפיה מתייחס, באופן הוליסטי, אל כל הרבדים שבאדם מאפשרת שחרור הן פיסי והן נפשי אשר מאפשר לפוטנציאל הטמון בנו לצאת החוצה וליצור שינוי בכל הרמות- המחשבה, הרגש וההתנהגות. 

מה ההבדל בן טיפול פסיכותרפיה לטיפול מסוג אחר?

הטיפול בפסיכותרפיה הוא חוויתי, להבדיל מטיפול פסיכולוגי שהוא וורבלי בלבד. הפסיכותרפיה משתמשת במגוון כלים חווייתיים המותאמים לכל מטופל. באופן ספציפי וייחודי. דמיון מודרך, נשימה, משחק תפקידים ותחושות גוף הינם מקצת מהכלים התרפויטיים בהם משתמשים בטיפול מסוג זה. שנית, הגישה הטיפולית הינה המוניסטית ומתבססת על ראיית האדם כמכלול של גוף, נפש, מחשבה והתנהגות. באותו האופן, הריפוי מתבטא בכל ההיבטים הללו. ההבדל בן הבנה שכלית להבנה מתוך חוויה גופנית-נפשית, פותחת את השער אל רמות עמוקות יותר של מודעות עצמית. השילוב בין יצירת מרחב בטוח בקשר הטיפולי ובין חוויה נפשית- גופנית, יוצרים קרקע המאפשרת התפתחות וריפוי. שנית, ייחודה של הפסיכותרפיה היא בכך שהיא עוברת את מחסום "השכל" והרציונל. ההתייחסות לגוף, תוך כדי טיפול נפשי, מעוררת הקשבה לאמת עמוקה יותר, בעוד השכל מנסה להבין, לנתח ולפרש. הגוף מכיל בתוכו מידע, זיכרונות וחוויות הקשורים לסימפטומים שברצוננו לרפא. בנוסף על כך, הגישה הטיפולית הינה המוניסטית ומתבססת על ראיית האדם כמכלול של גוף, נפש, מחשבה והתנהגות. באותו אופן, הריפוי מתבטא בכל ההיבטים הללו..בעבודתי הטיפולית אני שמה דגש על מרחב בטוח וקשר טיפולי מתוך אמונה שאלו חשובים בבואנו לגעת בתכנים נפשיים, מודעים ולא מודעים בתוכנו
בנוסף על כך, שיטת פסיכותרפיה גופנית כוללת שיטות הכוללות שימוש ואיזון מערכת העצבים כמו Somatic Experiencing) C.E), ו - EMDR) Eye Movement Desensitization and reassessment) הקהייה ועיבוד באמצעות תנועת עיניים עליהן, נכתב במאמרים על חרדה וטראומה.

מתי להגיע לטיפול בפסיכותרפיה ?

הטיפול בפסיכותרפיה, בדומה לפסיכותרפיה הקלסית, מתאים לכל מצוקה נפשית. מצבי משבר, ביטחון עצמי נמוך, לחץ ומתח, מצבי חרדה, פוביות, התקפי חרדה, דימוי עצמי נמוך, טראומה ופוסט-טראומה, הפרעות אכילה, קושי בזהות המינית, דימוי עצמי והעלאת ביטחון עצמי, התמכרויות, אינטימיות ויחסים בין- אישיים, כאבים ובעיות פסיכוסומטיים. למעשה, כל אדם המחפש לפתח מודעות עצמית ולהתפתח באופן אישי.

מהן מקורות הפסיכותרפיה ?

פסיכותרפיה גופנית הגיעה מהזרם ההומניסטי, שיטת טיפול זאת פותחה על-ידי הפסיכיאטר ד"ר וילהלם רייך, תלמידו של זיגמונד פרויד. רייך הבחין כי בזמן הטיפול הוורבלי, הפסיכואנליטי, הגוף מגיב להתרחשויות הנפשיות תוך כדי טיפול. רייך היה חלוץ בתקופתו ומצא שר בין תהליכים שמטרתם להגיע אל כוח החיים, אותו כוח ראשוני החבוי בכל אחד מאתנו ולעודד את זרימתו החופשית לכדי ריפוי.

מחקרים הוכיחו את יעילותו של טיפול בדמיון מודרך במקרים של כאבי ראש, כאבים כרוניים, לחץ דם, דיכאון, חרדה, פוביות ואפילו סרטן.הסיבה ליעילותו של טיפול בשימוש עם דמיון מודרך נעוץ בעובדה כי מערכת העצבים מגיבה באותו האופן בן אם מדובר בפעולה ממשית שהגוף מבצע ובן אם מדובר בשימוש בדמיון מודרך. השילוב של דמיון מודרך בטיפול פסיכותרפיה מאפשר תחושה של הרפיה, ליצירת שינוי ברמות לא מודעות.

אנשים בעלי ביטחון עצמי ודימוי עצמי נמוך מוצאים את עצמם מוגבלים ביכולתם ליזום, להניע, להיפתח ולבוא לידי ביטוי בפני אנשים אחרים, לבטא מיניות, לבנות זוגיות, להיות במרכז תשומת-הלב, לשמוע ביקורת ,לבקש עזרה או לפתור בעיות במטרה להימנע משיפוט וביקורת עצמית. פעמים רבות, דימוי עצמי נמוך הינו גורם לתחושת ביטול עצמי.

לפנייך סדרה של שאלות הבאות לבחון את רמת ביטחון העצמי שלך. אתה מוזמן לקרא בעיון את שלושים ושניים המשפטים נהאים בתשומת לב. ציין בטבלה באיזו תדירות אתה חושב על כל שאלה. לאחר קריאת כל משפט סמן את הספרה המציינת באיזו תכיפות העסיקה הבעיה את דעתך. ענה בפונטניות ותן לעצמך להיות מונחה על-יד רגשותייך. אתה מבצע מבחן זה לעצמך בלבד: רק אתה תדע את תוצאותיו לכן, השלם את המבחן בכנות.