להפרעות חרדה שונות ישנה תכונה של 'חטיפה רגשית'. חרדה תוקפת פתאם, ממקום לא ברור ויוצרת תחושה של חוסר שליטה וזמזום קבוע של פחד החסין מפני ההיגיון . החרדה "נועלת" את הדואג בהשקפה חד ממדית, חסרת גמישות, לגבי הנושא המעורר חרדה. כאשר מחזור חרדה זה מחריף ומתמיד הוא עובר את הגבול והופך ל"חטיפות" עצביות אשר לוקחות את כל תשומת הלב. הפרעות של חרדה, פוביות או בעתות, אובססיות ומצבי כפייתיות, התקפות של פאניקה.

 

כיצד משפיעה חרדה ולחץ על מערכות הגוף ומדוע כדאי לטפל בה? 

השפעת סימפטומיים של מצבי חרדה והתקפיי חרדה על מערכות הגוף 

מחקרים מראים שהשפעת מצבי לחץ, מתח, חרדה (התקפי חרדה) גובים מחיר פיזי כבד: שיבוש תפקודה של מערכת החיסונית, עד כדי זירוז היווצרותן של גרורות ממאירות, רדיקאלים חופשיים, עליית הפגיעות לזיהומים נגיפיים, לוחיות דם, אשר מוליכה להסתיידות עורקים ולהיווצרות של קרישי דם, ובהמשך לכך לאוטם של שריר הלב. זירוז ההתפרצות של סוכרת type 1 והתפתחות סוכרת type 2 והופעת כיבים במערכת העיכול. המוח עצמו רגיש להשפעות ארוכות טווח של מתח, לרבות נזק להיפוקמפוס, ומכאן לזיכרון. כלומר מערכת העצבים נשחקת עקב התנסות חוזרות ונשנות במצבי חרדה, לחץ ומתח וסטרס. מופרשות רמות גבוהות של קורטיזול, יכולת הריכוז וחשיבה נפגמת.

ראיות מובהקות להשפעה הרפואית של מתח עלו ממחקרים על מחלות מדבקות כמו הצטננויות, שפעת והרפס. בחקר שערך שלדון כהן אשר בדק את הקשר בן רמות חרדה ומתח לחסינותה של המערכת החיסונית נבדקו רמות המתח שאנשים חשים בחייהם. לאחר מכן הוא חשף אותם באורח שיטתי לנגיפי נזלת. כהן מצא שכלל שרב המתח בחייהם של בני אדם כן גדלה הסבירות שהם ילקו בהצטננויות. בקרב אלה שמידת חרדה והמתח שלהם הייתה קטנה נמצאו 27% שלקו בנזלת אחרי שנחשפו לנגיף. בקרב אלה שחייהם היו רוויי מתיחות הגיע.

שיעור מי שחלו בשפעת הוא 47% - ראיה ישירה לכך שמצבי מתח וחרדה מחלישות את המערכת החיסונית (גולמן,1991).

המחיר שגובה חרדה אינו מתבטא רק בצמצום התגובה של המערכת החיסונית, תחושת חרדה והתקפי חרדה יכולה למלא תפקיד גם בהפיכתם של אנשים מסוימים לפגיעים יותר למחלת לב. במחקר בו נלקחו 1,123 גברים ונשים בגילים שבין 45-77. לאחר עשרים שנה התברר כי הגברים שנמצאו חשופים יותר לחרדה ודאגה בגיל העמידה היו גם אלה שנטו יותר מאחרים ליתר-לחץ-דם ( 1993, Abraham Markowit).

חלק ניכר מסימפטומים אלו נובעים מעוררות יתר של מערכת העצבים האוטונומית, ומצטיינים ברמות גבוהות של פעילות אדרנלין בגוף. במצבי חרדה כוללים ממושכים התלונות העיקריות הן ממחושים גופניים, שנובעים ממתח שרירים ומהפרעות בעיכול, מעי רגיז, כאבי ראש, עצבנות וירידה בסף הגירוי, עייפות יתר, קשיי ריכוז, דאגת יתר,חוסר ביטחון עצמי, דיכאון ופסימיות. ובעקבות כל אלו נפגעים מצב הרוח, היוזמה והתפקוד.

הפרעת חרדה כמו גם התקף חרדה או חרדה כללית מתבטאת ברמת עוררות סימפתטית גבוהה מהרגיל עם תגובתיות יתר לגירויים ויכולת מופחתת להסתגלות לגירויים מעוררי דחק.

בנוסף על כך, במצבים של חרדות כרוניות, או התקפי חרדה חוזרים או חרדה כללית, יש תכונות של 'חטיפה רגשית'. חרדות והדאגות מופיעות ממקום לא ברור, לא מוגדר, חסרות שליטה ויוצרות זמזום קבוע של פחד וחסינות מפני ההיגיון אשר "נועלות" את הדואג בהשקפה חד ממדית, חסרת גמישות, לגבי נושא הדאגה. כאשר מחזור חרדה זה מחריף ומתמיד הוא עובר את הגבול והופך ל"חטיפות" עצביות מלאות, הפרעות של דאגה, פוביות או בעתות, אובססיות ומצבי כפייתיות, התקפות של פאניקה כלומר חרדה כללית המופיעים בתדירות גבוהה. 

לקריאה נוספת על חרדה הקלק למאמר חרדה- הכל על חרדה

מהי חרדה? מה התחושות בעת חרדה? בכל אחת מן ההפרעות הללו, תחושת חרדה והדאגה מתקבעת בצורה ייחודית אופיינית. אצל הסובל מבעת, החרדות מתרכזות במצב המפחיד. אצל האובססיבי, החרדות מתקבעות במניעת איזו שואה נוראה. בהתקפי פאניקה, הדאגות מתמקדות בפחד מפני המוות, או בפחד מפני ההתקף עצמו. (גולמן,1995). מלבד הנזק הגופני והמנטאלי שיכולה לעורר חרדה, חרדה כרונית עזה משפיעה על רמת הביצוע. כאשר בני אדם במצבי חרדה או דיכאון מתבקשים לבצע משימה קוגניטיבית, מחשבותיהם השליליות מנבאות את כישלונם וגונבות את תשומת ליבם, עד כדי כך שמוחם אינו עסוק כלל בפתרון הבעיה הניצבת בפניהם. למעשה,חרדה היא ניבוי, כמעט וודאי שבעל הדבר ייכשל בסופו של דבר במשימתו, מעין נבואה המגשימה את עצמה. במחקרים, (קולינס ואל,1989) שבדקו יותר מ-36,000 סטודנטים אקדמיים נמצא שככל שאדם פגיע יותר למצבי חרדה ודאגה כן ניכרת ירידה רבה יותר בביצועיו האקדמיים- בכל שיטת המדידה. (גולמן,1995). כלומר, ככל שרמת הסטרס ותחושות של חרדה גדולים כך יכולת ביצוע משימה פחתה. דהיינו, היכולת להתרכז ולשלוף מידע במצב של חרדה  קשה פי כמה מאשר במצב של רגיעה.

לראיון עם אודטה על חרדה, התקפי חרדה ודרכי התמודדות

ישנם דרכים קוגנטיביות-התנהגותיות לטפל בחרדה ושיטות הרפיה שונות אשר מרגיעות את מערכת העצבים ומאפשרות מעקב אחר המחשבות הבסיסיות המובילות לחרדה ובכך אפשרות לנטרל אותן. כמו כן, מחקרים רבים הוכיחו את יעילותה של שיטת ה - EMDR (הקהיה ועיבוד מחדש באמצעות תנועת עיניים) במצבים של תסמונת פוסט -טראומה וחרדה . 

שיטת טיפול נוספת למצבים של טראומה וחרדה נקראת EMDR ובתרגום עיבוד מחדש והקהייה שיטתית באמצעות תנועות עיניים או בלועזית - Eye Movement Desensitization and reassessment השיטה יעילה לטיפול בחרדות, פחדים, פוביות וסוגים שונים של טראומה ממוקדת וטראומה התפתחותית. ומבוססת על תקיעות אנרגיית טראומה במערכת העצבים המרכזית. על-פי שיטה זאת זכרון טראומה מתקבעת בצדו הימני של המוח -המיספרה הימנית במוח זה הוא חלקו הריגשי והלא מודע של המח. "תקיעות רגשית" זאת מונעת עיבוד מוחי וראיה רציונאלית של החוויה היוצרת טראומה. על-ידי יצירת תנועת עיניים קוטבית נוצר חיבור בן חלק המוח הריגשי, הימני ובן החלק השמאלי, הרציונאלי. הזיכרון של חוויית טראומה והמחשבות הנלוות נעשות פחות מטרידות ולמעשה נוצר עיבוד לתחושות שנוצרה כתוצאה מחוויית טראומה. קיים בסיס רחב של דווחי מקרה ומחקר מבוקר התומכים בכך שטיפול מסוג זה הנה שיטת טיפול תקפה בטראומות, חרדה, התקפי חרדה, חרדה חברתית, פוביות, חרדה חברתית ודיכאון. 

להסבר מלא לגבי שיטת הטיפול המהפכנית בחרדה, התקפי חרדה, דיכאון, חרדה חברתית וטראומה ב- EMDR הקלק כאן 

 תוכנית הטלויזיה ABC news מציגה את שיטת EMDR לטיפול במצבי חרדה