הרגל החרדה מחזק את עצמו, מעין לולאה אינסופית של התמכרות מחשבתית רדופת חרדות. החרדות מקבלות באופן פסיכולוגי, את האשראי על מניעת הסכנה שבה היא מעוגנת באופן אובססיבי. הצעד הראשון, הוא מודעות עצמית, לכידת האפיזודות הגורמות לחרדות מיד עם תחילתן, ככל שהדבר אפשרי- ובאופן אידיאלי, מיד לאחר שתמונת הקטסטרופה משחררת את מחזור הדאגה-חרדה.

                               

 מהי חרדה ?  מהו התקף חרדה ? למה מתרחש התקף חרדה ?  

- הכל על חרדה 

 

מהי חרדה? מה גורם לחרדה? מדוע התקפי חרדה מגיעים בפתאומיות? כיצד מזהים חרדה? כיצד מתמודדים עם חרדה? כיצד מטפלים בחרדה?

הריאקציה המונחת ביסוד מצבי פחד ודאגה היא הכוננות לקראת סכנה פוטנציאלית אשר הייתה חיונית, ללא ספק, להישרדות במהלך האבולוציה. 

כאשר מחשבות חרדה מפעילות את המוח הרגשי, תחושת החרדה מקבעת את תשומת הלב באיום הקרוב, ומאלצת את המוח להתרכז-עד כדי אובססיה בשאלה כיצד להתמודד עם איום זה, ולהתעלם מכל דבר אחר. מאפיין נוסף של חרדה, הוא חשיבה קטסטרופלית, ארועים וחויות יוצאים מכלל פרופורציה.

 

סימפטומים לתחושת חרדה והתקף חרדה -

דפיקות לב מהירות, הזעה, חיוורון, תחושת עילפון, סחרחורת, כיווץ שרירים, עודף תאבון או חוסר תאבון, תחושת פחד ומועקה. כל אלו הם הן התחושות הפיזיות בלבד. התחושות הנפשיות הן של חוסר שקט ויכולת לנוח, תחושה כי משהו רע עומד לקרות ומחשבות מתרוצצות מחפשות פיתרון לתחושת החרדה .בעזרת נשימה קל יותר לשלוט לרצף המחשבתי ובאופן מודע להשתמש במחשבה ככלי על מנת להפחית ולהרגיע את החרדה.

בורקוביץ ועמיתיו (גולמן 1995). החלו לחקור את החרדות, תוך ניסיון לגבש טיפול בהפרעות שינה, בהתקפי חרדה ובחרדות מתמשכות. בהקשר זה יש לציין כי קשיים נפשיים רבים מקושרים עם בעיות שינה. חרדת נטישה, חרדות או התקפיי חרדה כך גילו החוקרים- מופיעה בשתי צורות: קוגניטיבית ע"י מחשבות דאגניות ופיזית - ע"י תסמינים גופניים של חרדות, כגון הזעה, עליית דופק הלב, מתח בשרירים ואפילו סחרחורת או תחושת בחילה.ברקוביץ מצא כי הבעיה העיקרית של הסובלים מנדודי שינה, התקפי חרדה וחרדה כללית, איננה הגירוי הגופני אלא המחשבות שנדחקו ופרצו ללא הרף.לכידת הרצף המחשבתי המוביל לחרדה כבר בתחילתו עוצרת את הדחף ליצירת התקף חרדה. 

הרגל חרדה מחזק את עצמו, מעין לולאה אינסופית של התמכרות מחשבתית רדופת חרדה. החרדות מקבלות באופן פסיכולוגי, את האשראי על מניעת הסכנה שבה היא מעוגנת באופן אובססיבי. הצעד הראשון, טוען ברקוביץ, הוא מודעות עצמית, לכידת האפיזודות הגורמות לחרדות מיד עם תחילתן, ככל שהדבר אפשרי- ובאופן אידיאלי, מיד לאחר שתמונת הקטסטרופה משחררת את מחזור הדאגה-חרדה.

מחשבות מאפיינות ומעוררות חרדה הבאים לידי ביטוי בהתקף חרדה:

1) אני עומד/ת להשתגע.

2) אני הולכ/ת לקבל התקף לב/ ליפול/ להתעלף.

3) אני עומד/ת להתעלף או ליפול.

4) ההרגשה הזאת לעולם לא תחלוף.

5) אף אחד לא יכול להבין מה עובר עליי.

6) משהו לא בסדר איתי.

7) אני חסר/ת אונים.

8) אני במצוקה.

9) אני לעולם לא ארגיש טוב. 

מה לעשות בשעת התקף חרדה ?

כל המחשבות הללו והרגשות ההללו הם חלק מתחושת החרדה ואין מה להיבהל מהם. בשעת התקף חרדה, יש לנשום אל הבטן ולהוציא את האויר דרך הפה לאט לאט. ניתן לקחת נשימה ולספור עד שלוש ובנשיפה לספור עד שש. חשוב לנסות להסיט את המחשבה לנושאים אשר אינים מעוררים חרדה .בכל הספרות הרפואית מעולם לא ארע מוות אדם כתוצאה מחרדה. לא נודעת לאורך ההיסטוריה אדם אשר נפטר מהתקף חרדה או כתוצאה מחרדה כללית. עם זאת, תחושת החרדה מאוד מאיימת ומעידה לרוב על קונפליקטים נפשיים אשר עולים על פני השטח.

 

כיצד ניתן למנוע התקף חרדה ? כלים מעשיים להתמודדות עם תחושת חרדה :

ישנה אפשרות לאמן בני אדם לחשוב בצורה-מונעת-חרדות, תחילה לעקוב אחרי גורמי החרדות, כלומר, לזהות מצבים גורמי חרדות, או מחשבות ותמונות חולפות הגורמות לחרדות, וכן את התחושות הגופניות המלוות את החרדות. לאחר תרגול, ניתן לזהות את החרדה בנקודה מוקדמת יותר ויותר של מעגל החרדות. כך גם אפשר ללמוד שיטות של הרפיה ונשימה שאפשר ליישמם ברגע שמזהים את החרדות מתחילים לכרסם. צירוף של חשיבה ביקורתית וספקנות בריאה כלפי הנחותיהם אמור לפעול כבלם על ההפעלה העצבית המונחת ביסודה של חרדה. יצירה פעילה של מחשבות חרדה מסוג זה עשויה להפעיל את מערכת המעגלים המסוגלת לעצור את הדחף הלימבי היוצר חרדות. ובה בעת, לגרום למצב של הרפיה ולבצע פעולת-נגד לאיתותי החרדות, שהמוח הרגשי משדר דרך הגוף. נמצא כי, אסטרטגיות אלה יוצרות נתיב של פעילות מנטאלית שאיננו עולה בקנה אחד עם חרדות. כאשר מתירים לחרדות לחזור על עצמה שוב ושוב, ללא התמודדות מלאה, היא זוכה בעוצמה משכנעת. ההתמודדות מולה, באמצעות מחשבות המתרכזות במגוון של נקודות השקפה אחרות, לא פחות אפשריות, מונעת מן המחשבה הדאגנית להתקבל באופן נאיבי כאמיתית ונכונה. מחקרים הוכיחו כי אפילו מצבים פסיכיאטריים של חרדות שוחררו בדרך זו מהרגל הדאגה שלהם.לסיכום נאמר, כי פירוק מחשבות חרדות ובדיקתן בצורה הגיונית לוקחת מן החרדות את כוחן בצורה של עקירתה מן השורש ( גולמן, 1995).

השאלה כיצד ניתן למנוע חרדה ודאגה ומהו הטיפול בחרדות העסיקה פסיכולוגים, פילוסופים ואפילו אנשי-דת. רבים מהם ניסו להבין מהו מקורה של החרדה ונתנו שיטות שונות לטיפול בחרדה, כאשר המשותף בינהם, הינה תשומת הלב שהם נותנים לכוחה של החשיבה על תחושת החרדה. 

לדוגמא, אלברט אליס 1995, חוקר נוסף עסק בהשפעת המחשבה על מצבי מתח וחרדות וסטרס, גרס שרגשות שונות, ובפרט חרדות, אינם נובעים ישירות מאירועים מציאותיים, אלא מהפירוש שאנו נותנים להם. לדוגמה, העובדה שאדם בתהליך גירושין כשלעצמה לא גורמת לחרדה או לדיכאון, אלא הפרשנות שלו למצב, המביאה אותו לחשוב שהוא נכשל, שלא יוכל למצוא זוגיות חדשה בעתיד, ושהכישלון ייגרר לתחומי חיים אחרים. השיטה שהוא פיתח חותרת לשנות את תפיסת העולם של האדם ולהקנות לו אמונות ותפיסות רציונאליות. הוא כולל ניתוח של ההצהרות המילוליות של האדם, כדי ללמוד מהן על אמונותיו הלא רציונאליות, ושכנועו, בטיעון הגיוניים, להחליפן באמונות רציונאליות, שיאפשרו לו לשפר את תיפקדו ואת הסתגלותו למציאות. פעמים רבות, חשיבה הספוגה בתחושת אשם, מעוררת חרדה קשה.

שיטת טיפול נוספת למצבים של חרדה נקראת EMDR ובתרגום עיבוד מחדש והקהייה שיטתית באמצעות תנועות עיניים או בלועזית - Eye Movement Desensitization and Reassessment השיטה יעילה לטיפול בחרדות, פחדים, פוביות וסוגים שונים של טראומה ממוקדת וטראומה התפתחותית. ומבוססת על תקיעות אנרגיית טראומה במערכת העצבים במוח. על-פי שיטה זאת זכרון טראומה מתקבע בצדו הימני של המוח -המיספרה הימנית במוח זה הוא חלקו הריגשי והלא מודע של המח במעין 'קפסןלה רגשית'. "תקיעות רגשית" זאת מונעת ראיה רציונאלית של החוויה היוצרת טראומה. על-ידי יצירת תנועת עיניים קוטבית נוצר חיבור בן חלק המוח הריגשי, הימני ובן החלק השמאלי, הרציונאלי. הזיכרון של חוויית טראומה והמחשבות הנלוות נעשות פחות מטרידות ולמעשה נוצר עיבוד לתחושות שנוצרה כתוצאה מחוויית טראומה. מחקרים מראים הוכחות ליעלותה של שיטת  ה- EMDR בעבודה עם חרדה, התקפי חרדה, פוביות, טראומה, פוסט-טראומה ודיכאון.

על שיטת טיפול למצבים של חרדה - EMDR

כלי מהפכני לשיחרור מחרדה וטראומה ב-ABC news ארה"ב

חיזוק לטענה זאת ניתן למצוא אפילו אצל הרמב"ם המציע דרך דומה להתמודדות עם חרדות : אין מחשבת עריות מתגברת אלא בלב הפנוי מן החכמה (צהלון, ת״סנן). מחשבות השליליות שאדם מתחיל לחשוב עליהן הכוללים פחדים וההבלים התופסים את מוחו של האדם קורים כשמוחו של האדם פנוי ממחשבות חיוביות. כשדעתו אינה מוסחת, אומר הרמב"ם, צפים ועולים ברגעי משבר כל החוויות, המראות וכל שאר העניינים שהאדם עבר במשך חייו, ומגיע לידי משבר וחשיבה מעוותת, אך אם האדם ממלא את עצמו בחכמת התורה, קובע עיתים לתורה,מחכים ומעשיר יותר, מוחו לא פנוי לעסוק בהבלים, וכך יכול האדם לחיות באמונה ובטחון בבורא עולם ולא ליפול לתסכולים וחרדות, האווירה סביבו היא אוירה חיובית, דן לכף זכות, הוא חושב חיובי גם על עצמו וממילא גם מתנהג בצורה חיובית. אדם שחושב בצורה מסוימת גם מתנהג בהתאם. )צהלון, תשס"ב(. ולא רק המסורת היהודית רואה חשיבות לפרשנות שאנו נותנים.

דיפאק צ'ופרה 1995, מתאר את השפעת דפוס-החשיבה של אנשים הסובלים מפוביות, חרדות והתקפי חרדה למרות מאמציהם ההכרתיים לשינוי; דפוס-החשיבה והתגובה אליו מושרשים עמוק יותר מרמת החשיבה הרגילה של המוח ונדרשים כוחות נפש על מנת ללוכדם.

כמו כן, גוזף מרפי,1987, כותב הספר המפורסם כוחו של התת-מודע טוען כי חרדה ופחד הוא אויבו הגדול ביותר של האדם. מחשבות אפופות ברגש של פחד זוכות להכרה בתת-מודע, ומגיעות לכדי הגשמה במציאות. מעין נבואה שמגשימה את עצמה. מרפי מציע לנצח כל פחד ע"י השאות חיוביות אשר נוגדות את ההצהרות אשר בבסיס הפחד.

בטיפול נפשי מתמודדים עם חרדות באמצעות שיטות הרפייה, דמיון מודרך. מתוך הבנה, שהאדם אינו יכול לשנות את מה שקורה בעולם החיצוני, אבל הוא כן יכול לשנות את התגובה הפנימית שלו, הוא יכול לשנות את הפרשנות למצב. באמצעות הדמיון, ניתן ללמוד תגובה פנימית טובה יותר לחרדות . כאשר האדם במצב של הרפיה, הוא לא שבוי במעגל הקטסטרופלי של החרדות ויש לו יכולת להתחקות אחר הרגשות ותסריטים שליליים שיש לו בראש, ומתוך כך, לפורר את אותם תסריטים ואפילו ליצור תסריטים אופטימיים יותר ומעורריי השראה ולהגיע למצב מאוזן המאפשר את שחרור חרדות.

לסיכום, טיפול בחרדה כולל הן פרימת הקשרים המחשבתיים המובילים לתחושות דאגה ולהתקפי חרדה והן למידה של שיטות הרפיה פיזיות ורגשיות שמטרתן יציאה ממעגלי החרדות והטראומה ומאפשרת ראית המציאות בצורה פרופורציונאלית. אחת השיטות היעילות ביותר לשיחרור מחרדה היא ה- EMDR, שיטה זאת הוכחה מחקרית ועוזרת לאנשים רבים הנמצאים בתסמונת פוסט-טראומה ובמצבים של חרדה.

למאמר על השפעת פחד, חרדה ומתח על תפקודי הגוף והמח הקלק כאן.

לחרדות רבות יש שורשים של טראומה התפתחותית או טראומה יחידה. לקריאה נוספת על מצבי טראומה וחרדה ועל כלים תרפויטיים הקלק כאן.

ראיון טלויזיה בערוץ 10 עם אודטה על חרדה, התקפי חרדה וכילים להתמודדות לחץ ומתח