טיפול בחרדה

 
כאשר פחד מפעיל את המוח הרגשי, חלק מן החרדות הנגרמות עקב כך מקבע את תשומת הלב באיום הקרוב, ומאלץ את המוח להתרכז-עד כדי אובססיה- בשאלה כיצד להתמודד עם איום זה ולהתעלם מכל דבר אחר. טיפול נפשי בחרדה מצריך מעקב  אחרי גורמי החרדה. כלומר, זיהוי מצבים מעוררי חרדות, או מחשבות ותמונות חולפות הגורמות לחרדות, וכן את התחושות הגופניות המלוות את החרדה.

הריאקציה המונחת ביסוד מצבי פחד ודאגה היא הכוננות לקראת סכנה פוטנציאלית אשר הייתה חיונית, ללא ספק, להישרדות במהלך האבולוציה. כאשר פחד מפעיל את המוח הרגשי, חלק מן החרדה הנגרמת עקב כך מקבע את תשומת הלב באיום הקרוב, ומאלץ את המוח להתרכז-עד כדי אובססיה- בשאלה כיצד להתמודד עם איום זה, ולהתעלם מכל דבר אחר.

בורקוביץ ועמיתיו גולמן 1995. החלו לחקור את החרדות, תוך ניסיון לגבש טיפול ובנדודי שינה ובחרדות. החרדות או התקפיי החרדה כך גילו החוקרים- מופיעה בשתי צורות: קוגניטיבית ע"י מחשבות דאגניות ופיזית- ע"י תסמינים גופניים של חרדות, כגון הזעה, עליית דופק הלב, מתח בשרירים. ברקוביץ מצא כי הבעיה העיקרית של הסובלים מנדודי שינה איננה הגירוי הגופני אלא המחשבות שנדחקו ופרצו ללא הרף.

הרגל הדאגה מחזק את עצמו, מעין לולאה אינסופית של התמכרות מחשבתית רדופת חרדות. החרדות מקבלות באופן פסיכולוגי, את האשראי על מניעת הסכנה שבה היא מעוגנת באופן אובססיבי. הצעד הראשון, טוען ברקוביץ, הוא מודעות עצמית, לכידת האפיזודות הגורמות לחרדות מיד עם תחילתן, ככל שהדבר אפשרי- ובאופן אידיאלי, מיד לאחר שתמונת הקטסטרופה משחררת את מחזור הדאגה-חרדה.

ישנה אפשרות לאמן בני אדם לחשוב בצורה-מונעת-חרדות, תחילה לעקוב אחרי גורמי החרדות, כלומר, לזהות מצבים גורמי חרדות, או מחשבות ותמונות חולפות הגורמות לחרדות, וכן את התחושות הגופניות המלוות את החרדות. לאחר תרגול, ניתן לזהות את החרדות בנקודה מוקדמת יותר ויותר של מעגל החרדות. כך גם אפשר ללמוד שיטות הרפיה, שאפשר ליישמם ברגע שמזהים את החרדות מתחילים לכרסם. צירוף של חשיבה ביקורתית וספקנות בריאה כלפי הנחותיהם אמור לפעול כבלם על ההפעלה העצבית המונחת ביסודה של החרדות. יצירה פעילה של מחשבות מסוג זה עשויה להפעיל את מערכת המעגלים המסוגלת לעצור את הדחף הלימבי לחרדות. ובה בעת, לגרום למצב של הרפיה ולבצע פעולת-נגד לאיתותי החרדות, שהמוח הרגשי משדר דרך הגוף. נמצא כי, אסטרטגיות אלה יוצרות נתיב של פעילות מנטאלית שאיננו עולה בקנה אחד עם החרדות. כאשר מתירים לחרדות לחזור על עצמה שוב ושוב, ללא התמודדות מלאה, היא זוכה בעוצמה משכנעת. ההתמודדות מולה, באמצעות מחשבות המתרכזות במגוון של נקודות השקפה אחרות, לא פחות אפשריות, מונעת מן המחשבה הדאגנית להתקבל באופן נאיבי כאמיתית ונכונה. מחקרים הוכיחו כי אפילו מצבים פסיכיאטריים של חרדות שוחררו בדרך זו מהרגל הדאגה שלהם.לסיכום נאמר, כי פירוק מחשבות חרדות ובדיקתן בצורה הגיונית לוקחת מן החרדות את כוחן בצורה של עקירתה מן השורש, גולמן, 1995.

השאלה כיצד ניתן למנוע פחד ודאגה ומהו הטיפול בחרדות העסיקה פסיכולוגים, פילוסופים ואפילו אנשי-דת. רבים מהם ניסו להבין מהו מקורה של החרדה ונתנו שיטות שונות לטיפול בחרדה, כאשר המשותף בינהם, הינה תשומת הלב שהם נותנים לכוחה של החשיבה על תחושת החרדה.

לדוגמא, אלברט אליס 1995, חוקר נוסף עסק בהשפעת המחשבה על מצבי מתח וחרדות, גרס שרגשות שונות, ובפרט חרדות, אינם נובעים ישירות מאירועים מציאותיים, אלא מהפירוש שאנו נותנים להם. לדוגמה, העובדה שאדם בתהליך גירושין כשלעצמה לא גורמת לחרדה או לדיכאון, אלא הפרשנות שלו למצב, המביאה אותו לחשוב שהוא נכשל, שלא יוכל למצוא זוגיות חדשה בעתיד, ושהכישלון ייגרר לתחומי חיים אחרים. השיטה שהוא פיתח חותרת לשנות את תפיסת העולם של האדם ולהקנות לו אמונות ותפיסות רציונאליות. הוא כולל ניתוח של ההצהרות המילוליות של האדם, כדי ללמוד מהן על אמונותיו הלא רציונאליות, ושכנועו, בטיעון הגיוניים, להחליפן באמונות רציונאליות, שיאפשרו לו לשפר את תיפקדו ואת הסתגלותו למציאות.

חיזוק לטענה זאת ניתן למצוא אף אצל הרמבם המציע דרך דומה להתמודדות עם חרדות : אין מחשבת עריות מתגברת אלא בלב הפנוי מן החכמה )צהלון, תשסב(. מחשבות השליליות שאדם מתחיל לחשוב עליהן הכוללים פחדים וההבלים התופסים את מוחו של האדם קורים כשמוחו של האדם פנוי ממחשבות חיוביות. כשדעתו אינה מוסחת, אומר הרמבם, צפים ועולים ברגעי משבר כל החוויות, המראות וכל שאר העניינים שהאדם עבר במשך חייו, ומגיע לידי משבר וחשיבה מעוותת, אך אם האדם ממלא את עצמו בחכמת התורה, קובע עיתים לתורה,מחכים ומעשיר יותר, מוחו לא פנוי לעסוק בהבלים, וכך יכול האדם לחיות באמונה ובטחון בבורא עולם ולא ליפול לתסכולים וחרדות, האווירה סביבו היא אוירה חיובית, דן לכף זכות, הוא חושב חיובי גם על עצמו וממילא גם מתנהג בצורה חיובית. אדם שחושב בצורה מסוימת גם מתנהג בהתאם. )צהלון, תשס"ב(. ולא רק המסורת היהודית רואה חשיבות לפרשנות שאנו נותנים

דיפאק צ'ופרה 1995, מתאר את השפעת דפוס-החשיבה של אנשים הסובלים מפוביות וחרדות למרות מאמציהם ההכרתיים לשינוי; דפוס-החשיבה והתגובה אליו מושרשים עמוק יותר מרמת החשיבה הרגילה של המוח ונדרשים כוחות נפש על מנת ללוכדם.

כמו כן, וזף מרפי,1987, כותב הספר המפורסם כוחו של התת-מודע טוען כי הפחד הוא אויבו הגדול ביותר של האדם. מחשבות אפופות ברגש של פחד זוכות להכרה בתת-מודע, ומגיעות לכדי הגשמה במציאות. מעין נבואה שמגשימה את עצמה. מרפי מציע לנצח כל פחד ע"י השאות חיוביות אשר נוגדות את ההצהרות אשר בבסיס הפחד.

כיום בני-אדם רבים מתמודדים עם חרדות באמצעות דמיון מודרך. מתוך הבנה, שהאדם אינו יכול לשנות את מה שקורה בעולם החיצוני, אבל הוא כן יכול לשנות את התגובה הפנימית שלו. באמצעות הדמיון, ניתן ללמוד תגובה פנימית טובה יותר לחרדות . כאשר האדם במצב של הרפיה, הוא לא שבוי במעגל הקטסטרופלי של החרדות ויש לו יכולת להתחקות אחר הרגשות ותסריטים שליליים שיש לו בראש, ומתוך כך, לפורר את אותם תסריטים ולהגיע למצב מאוזן המאפשר את שחרור חרדות.

לסיכום, הטיפול בחרדה כולל הן פרימת הקשרים המחשבתיים המובילים לתחושות דאגה ולהתקפי חרדה והן למידה של שיטות הרפיה פיזיות ורגשיות שמטרתן יציאה ממעגלי החרדות
והטראומה המאפשרת ראית המציאות בצורה פרופורציונאלית.

למאמר על השפעת פחד וחרדות על תפקודי הגוף הקלק כאן