אוטוסוגסטיה סוגסטיה עצמית או בעברית השאה עצמית היא תהליך פסיכולוגי שבו בני אדם יכולים לשנות את דעתם, עמדותיהם, רגשותיהם, ואמונותיהם על ידי שכנוע עצמי והשפעה תת מודעת על מרכיבים אלה. אוטוסוגסטיה נעשית בדרך כלל במטרה לשכנע את התת מודע בדברים חיוביים ואו במטרה לשנות התנהגות מסוימת.

אוטוסוגסטיה סוגסטיה עצמית או בעברית השאה עצמית היא תהליך פסיכולוגי שבו בני אדם יכולים לשנות את דעתם, עמדותיהם, רגשותיהם, ואמונותיהם על ידי שכנוע עצמי והשפעה תת מודעת על מרכיבים אלה. אוטוסוגסטיה נעשית בדרך כלל במטרה לשכנע את התת מודע בדברים חיוביים ואו במטרה לשנות התנהגות מסוימת. אחת הדרכים המקובלות לאוטוסוגסטיה היא חזרה על משפט חיובי כלשהו כגון "אני אוהב את עצמי", ועל ידי כך לגרום לתת מודע להאמין בנכונות הדבר. 

בבסיס תיאורית ההתקשרות  ניצבת הטענה שלבני האדם יש צורך ראשוני ומולד לקרבתם של דמויות אחרות מגנות ותומכות (Figure Attachment), במטרה להתמודד עם מצוקות ואיומים סביבתיים. צורך זה בפרט ותהליך ההתקשרות בכלל מתעצם מהשנה השנייה לחייו של התינוק, ומופנה לדמות מטפלת בו וכיצד אותו קשר משפיע על יצירת קשר זוגי או קשרים חברתיים בכלל.

להפרעות חרדה שונות ישנה תכונה של 'חטיפה רגשית'. חרדה תוקפת פתאם, ממקום לא ברור ויוצרת תחושה של חוסר שליטה וזמזום קבוע של פחד החסין מפני ההיגיון . החרדה "נועלת" את הדואג בהשקפה חד ממדית, חסרת גמישות, לגבי הנושא המעורר חרדה. כאשר מחזור חרדה זה מחריף ומתמיד הוא עובר את הגבול והופך ל"חטיפות" עצביות אשר לוקחות את כל תשומת הלב. הפרעות של חרדה, פוביות או בעתות, אובססיות ומצבי כפייתיות, התקפות של פאניקה.

הריאקציה המונחת ביסוד מצבי חרדה, פחד ודאגה היא הכוננות לקראת סכנה פוטנציאלית אשר הייתה חיונית, ללא ספק, להישרדות במהלך האבולוציה.כאשר פחד מפעיל את המוח הרגשי, חלק מן החרדות הנגרמות עקב כך מקבע את תשומת הלב באיום הקרוב, ומאלץ את המוח להתרכז-עד כדי אובססיה- בשאלה כיצד להתמודד עם איום זה ולהתעלם מכל דבר אחר.

תחושות כגון חי-מת, חוסר רגש, תחושת מרחק ביני לבין העולם, תחושת מועקה ולחץ פיזי, כובד באיזור בראש, תחושת ריחוף, טישטוש, שיכחה, תפקוד אוטומטי, עייפות, עירפול, חוויה מוזרה של 'עצמי', בהייה, ניתוק במחשבה, תחושות חרדה , חוסר רגש, אבדן תחושה פיזית מלאה או חלקית עלולים להצביע על ניתוק רגשי . פעמים רבות הניתוק נתפס בעיני האדם והסובבים אותו כמעין נטייה לרחף, או נטייה לשיכחה וחוסר קירקוע עד חרדה.

מחקרים הוכיחו את יעילותו של טיפול בדמיון מודרך במקרים של כאבי ראש, כאבים כרוניים, לחץ דם, דיכאון, חרדה, פוביות ואפילו סרטן.הסיבה ליעילותו של טיפול בשימוש עם דמיון מודרך נעוץ בעובדה כי מערכת העצבים מגיבה באותו האופן בן אם מדובר בפעולה ממשית שהגוף מבצע ובן אם מדובר בשימוש בדמיון מודרך. השילוב של דמיון מודרך בטיפול פסיכותרפיה מאפשר תחושה של הרפיה, ליצירת שינוי ברמות לא מודעות.

אנשים בעלי ביטחון עצמי ודימוי עצמי נמוך מוצאים את עצמם מוגבלים ביכולתם ליזום, להניע, להיפתח ולבוא לידי ביטוי בפני אנשים אחרים, לבטא מיניות, לבנות זוגיות, להיות במרכז תשומת-הלב, לשמוע ביקורת ,לבקש עזרה או לפתור בעיות במטרה להימנע משיפוט וביקורת עצמית. פעמים רבות, דימוי עצמי נמוך הינו גורם לתחושת ביטול עצמי.

לפנייך סדרה של שאלות הבאות לבחון את רמת ביטחון העצמי שלך. אתה מוזמן לקרא בעיון את שלושים ושניים המשפטים נהאים בתשומת לב. ציין בטבלה באיזו תדירות אתה חושב על כל שאלה. לאחר קריאת כל משפט סמן את הספרה המציינת באיזו תכיפות העסיקה הבעיה את דעתך. ענה בפונטניות ותן לעצמך להיות מונחה על-יד רגשותייך. אתה מבצע מבחן זה לעצמך בלבד: רק אתה תדע את תוצאותיו לכן, השלם את המבחן בכנות.  

סביר מאוד שפגיעה בדימוי העצמי בגיל מוקדם תשפיע גם בגיל מאוחר, אם לא טופלה, ותבוא לידי ביטוי בקשיי התמודדות שונים. ללא ספק, הפגיעות בדימוי העצמי הנמוך בגלאי הילדות בדרך כלל רבות יותר והשפעתן יכולה להיות רבה, אך גם בגיל ההתבגרות ישנו פוטנציאל גדול לפגיעה בדימוי העצמי. מה משפיע על הדימוי העצמי? מהו דימוי עצמי נמוך? איך לשפר דימוי עצמי? האם הדימוי העמי הוא תוצאה של גנים או סביבה? 

מה קורה בדיאלוג הפנימי שבתוכנו? האם אנו מפחידים את עצמנו? האם אנו רודים בעצמנו? האם אנו רואים שחורות? האם אנו מבקרים את עצמנו ללא הרף?בני אדם הם היחידים בעלי מודעות עצמית והם היחידים המסוגלים לחולל שינוי בתודעה. הדיאלוג הפנימי בתוכנו יוצר התרגשות, שמחה או חרדה. האם הדיאלוג הפנימי שבך מבהיל אותך? או מעצים אותך? האם הוא יוצר חרדה ופחד או דיכאון ? האם הדיאלוג הפנימי שבך מערער  ביטחון העצמי או מעצים את הביטחון העצמי? מלא אמון או מלא ספק?

אחד הגורמים הבסיסיים המבדילים בני אנוש מבעלי חיים, הוא קיומו של דימוי עצמי. קיימת בנו היכולת לעצב זהות ולגבש דימוי עצמי חיובי או דימוי עצמי שלילי. דימוי העצמי מתבטא בכל תחומי חיינו, החל מהעבודה בה אנו בוחרים לעסוק ועד אם נבחר לרקוד במסיבה או להתבונן מהצד. מצבים כגון דיכאון, חרדה, קנאה, התמכרויות, הפרעות אכילה. כל אלו קשורים, באופן ישיר, לדימו עצמי נמוך. איך אפשר להעלות דימוי עצמי נמוך? ואיך נוצר דימוי עצמי נמוך? כיצד ניתן ליצור ביטחון עצמי? כל התשובות על דימוי עצמי.

איך לשפר את הביטחון העצמי? אחד הגורמים הבסיסיים המבדילים בני אנוש מבעלי חיים, הוא קיומו של דימוי עצמי וביטחון עצמי. קיימת בנו היכולת לעצב זהות ולגבש דימוי עצמי חיובי או דימוי עצמי שלילי. דימוי העצמי מתבטא בכל תחומי חיינו, החל מהעבודה בה אנו בוחרים לעסוק, בן או בת זוג שנבחר ועד אם נבחר לרקוד במסיבה או להתבונן מהצד. מצבים כגון דיכאון, חרדה, קנאה, התמכרויות, הפרעות אכילה. כל אלו קשורים, באופן ישיר, לדימו עצמי נמוך ולתחושת ביטחון עצמי שיצרנו. איך אפשר להעלות דימוי עצמי נמוך? ואיך נוצר דימוי עצמי נמוך? כל התשובות לשיפור הביטחון העצמי