חרדה חברתית שייכת לקבוצת הפרעות החרדה ומתאפיינת בדאגה מוגזמת ממצבים חברתיים. החרדה כוללת פחד במה, פחד מפני דמיות סמכותיות ופחד מבני המין השני. לעיתים החרדה החברתית מבוססת על טראומה מאירועי עבר אשר כללו דחייה, השפלה, בוז ופגיעה בתחושת הערך העצמי. בעקבות הטראומה, היחיד בונה מנגנוני הגנה שמטרתם להכשיל כל אפשרות לפגיעה נוספת. כך נוצרים דפוסי התנהגות של הימנעות והתכנסות. 

חרדה חברתית שייכת לקבוצת הפרעות החרדה ומתאפיינת בדאגה מוגזמת ממצבים חברתיים. החרדה כוללת פחד במה, פחד מפני דמיות סמכותיות ופחד מבני המין השני. לעיתים החרדה החברתית מבוססת על טראומה מאירועי עבר אשר כללו דחייה, השפלה, בוז ופגיעה בתחושת הערך העצמי. בעקבות הטראומה, היחיד בונה מנגנוני הגנה שמטרתם להכשיל כל אפשרות לפגיעה נוספת. כך נוצרים דפוסי התנהגות של הימנעות והתכנסות. 

דימוי עצמי חיובי מניע את האדם להעיז, להיות בטוח בעצמו ולהתמודד ביתר ביטחון עם משימות העומדות בפניו. דימוי עצמי שלילי הוא תחושה של חוסר שביעות רצון מהישגים, מהתכונות ומהמאפיינים העצמיים. תחושה כללית של חוסר ערך עצמי מניעה את האדם להססנות בהחלטות, להימנעות מהתמודדות עם משימות הדורשות מאמץ, חשש מכישלון והעדר יוזמה. לדימוי עצמי שלילי נלווים לעיתים חרדה והיעדר כוחות פנימיים או לחלופין נלווים רגשות מרדניים ומטען רגשי שלילי.

  מה קורה בדיאלוג הפנימי שבתוכנו? האם אנו מפחידים את עצמנו? האם אנו רודים בעצמנו? האם אנו רואים שחורות? האם אנו מבקרים את עצמנו ללא הרף? האם אנו מבעיתים את עצמנו בלי סוף? בני אדם הם היחידים בעלי מודעות עצמית והם היחידים המסוגלים לחולל שינוי בתודעה. הדיאלוג הפנימי בתוכנו יוצר התרגשות, שמחה או חרדה. האם הדיאלוג הפנימי שבך מבהיל אותך? או מעצים אותך? האם הוא יוצר חרדה ופחד או דיכאון ? האם הדיאלוג הפנימי שבך מערער את הביטחון העצמי או מעצים את הביטחון העצמי? מלא אמון או מלא ספק? מהו ביטחון עצמי?

ביטחון עצמי גבוה חיוני להישרדותינו הפסיכולוגית. כשם שתחבוש ותגונן על פגיעה גופנית, אדם עם חוסר ביטחון עצמי חש תחושות קשות של הערכה עצמית נמוכה, ימצא עצמו נמנע מכל דבר העשוי להגדיל את כאב הדחייה העצמית. כך קורה שלפגוש אנשים, להתראיין לשם קבלת עבודה, להפעיל לחץ לשם השגת מטרה כלשהי הופכים למשימות בלתי אפשריות ומפחידות. מה גורם לחוסר בטחון עצמי? איך אפשר להעלות את התחושה של חוסר ביטחון העצמי? מה מאפיין אנשים עם חוסר ביטחון עצמי?

 הפסיכולוגיה עוסקת בעיקר בקשיים, למרות שלבני האדם יש יכולת להתמודד עם המון קשיים ולמרות הקשיים להיות שמחים. מי שהקים את הרעיון של פסיכולוגיה חיובית היה זליגמן שנגע בנושא "חוסר אונים נרכש". טען כי 95% מהפסיכולוגיה עוסקת בפתולוגיה ובדברים הרעים, הגיע הזמן לעסוק בפסיכולוגיה החיובית של בתקופות הטובות בחייהם של האנשים. 

דימוי עצמי חיובי מניע את האדם להעז, להיות בטוח בעצמו ולהתמודד ביתר ביטחון עם משימות העומדות בפניו. דימוי עצמי שלילי הוא תחושה של חוסר שביעות רצון מהישגים, מהתכונות ומהמאפיינים העצמיים.

אחד הגורמים הבסיסיים המבדילים בני אנוש מבעלי חיים, הוא קיומו של דימוי עצמי וביטחון עצמי. קיימת בנו היכולת לעצב זהות ולגבש דימוי עצמי חיובי או דימוי עצמי שלילי. דימוי העצמי מתבטא בכל תחומי חיינו, החל מהעבודה בה אנו בוחרים לעסוק, בחירת בן או בת זוג ועד אם נבחר לרקוד במסיבה או להתבונן מהצד. מצבים כגון דיכאון, חרדה, קנאה, התמכרויות, הפרעות אכילה. כל אלו קשורים, באופן ישיר, לתחושת דימו עצמי נמוך וביטחון עצמי שיצרנו. איך אפשר להעלות דימוי עצמי נמוך? ואיך נוצר דימוי עצמי נמוך? כל התשובות

אחד הגורמים הבסיסיים המבדילים בני אנוש מבעלי חיים, הוא קיומו של דימוי עצמי. קיימת בנו היכולת לעצב זהות ולגבש דימוי עצמי חיובי או דימוי עצמי שלילי. דימוי עצמי מתבטא בכל תחומי חיינו, החל מהעבודה בה אנו בוחרים לעסוק, הבן/ת זוג שנבחר ועד אם נבחר לרקוד במסיבה או להתבונן מהצד.  מצבים כגון דיכאון, חרדה, קנאה, התמכרויות, הפרעות אכילה או חוסר שביעות רצון כללי. כל אלו קשורים, באופן ישיר, לדימו עצמי נמוך. איך אפשר להעלות דימוי עצמי נמוך? ואיך נוצר דימוי עצמי נמוך ? כל התשובות

אחד הגורמים הבסיסיים המבדילים בני אנוש מבעלי חיים, הוא קיומו של דימוי עצמי ותחושת ביטחון עצמי. קיימת בנו היכולת לעצב זהות ולגבש דימוי עצמי חיובי אמיתי או דימוי עצמי שלילי. ביטחון עצמי מתבטא בכל תחומי חיינו, החל מהעבודה בה אנו בוחרים לעסוק ועד אם נבחר לרקוד במסיבה או להתבונן מהצד. מצבים כגון דיכאון, חרדה, קנאה, התמכרויות, הפרעות אכילה או חוסר שביעות רצון כללי. כל אלו קשורים, באופן ישיר, לדימו עצמי נמוך. איך אפשר להעלות ביטחון עצמי? ואיך נוצר דימוי עצמי נמוך ? כל התשובות

אדלר ראה את האדם כאינדוידואל בעל יכולת בחירה. פסיכאטרים נוטים לחשוב שקיימות שתי דרכי תגובה אפשריות לרגשי נחיתות וביטחון עצמי נמוך. ויתור (כניעה) או פיצוי. תגובת הכניעה פרושה, שאדם מתייחס אל רגשי הנחיתות כאל גזרה משמיים, וכתוצאה מכך אינו משיג כל שיפור בבטחונו העצמי. אדלר מצא שרגשי נחיתות מקבלים פיצוי, לעיתים קרובות פיצוי זה יכול ללבוש צורות שונות. היחס שלנו אל תחושת הביטחון העצמי היא זאת שתקבע אם נצליח לשנותו.

מחקרים הוכיחו את היעילות בשימוש בטכניקות של דמיון מודרך במקרים של קונפליקטים פנימיים או בן-אישיים, התקפיי חרדה, כאבי ראש, כאבים כרוניים, לחץ דם, דיכאון, חרדה, פוביות ואפילו מחלות. הסיבה ליעילותו של טיפול בשימוש עם דמיון מודרך נעוץ בעובדה כי מערכת העצבים מגיבה באותו האופן בן אם מדובר בפעולה ממשית שהגוף מבצע ובן אם מדובר בשימוש בשיטות שונות של דמיון מודרך.

מהי טראומה ומהי פוסט טראומה (PTSD) ?

"באגדות ובסיפורים השיבה הביתה היא אירוע דרמאטי: תזמורות מנגנות, שוחטים כבש ומכינים סעודת-מלכים. הבן האובד שב. אווירה של חג שוררת בכול. במציאות מסתיימת הגלות בהדרגה, ללא אירועים חיצוניים דרמאטיים, המציינים את סיומה. ענן הערפל נמוג, השמיים מתבהרים, ומתחילים לראות בבירור את המציאות. החיפוש מפנה מקומו לגילוי, החרדה - לסיפוק. דבר לא השתנה, ועם זאת הכול אחר" (סם קין).

טראומה ופוסט-טראומה נגרמת על-ידי התרחשות שהיא מחוץ לטווח החוויות האנושיות הרגילות ומאיימת על שלמותו הפיזית ו/או הפסיכולוגית של האדם ועשויה לגרום למצוקה חמורה לחווה אותה.

בהגדרה זאת נכללים למעשה הן אירועים חד- פעמיים, כגון מוות של אדם קרוב, תאונת דרכים, פיגוע והן חוויות חיים חוזרות ונשנות הנקראות טראומה התפתחותית כגון אלימות גופנית או נפשית, חווית נטישה פיזית או רגשית בשנות החיים המוקדמות. חוויות· אלו, בהמשך חיינו, עלולות לגרום לתחושות מציפות המתבטאות בדיכאון ובחרדה, התקפי זעם, קושי ביצירת קשר ועוד.
למעשה, במצב של טראומה מערכת העצבים מעין 'נתקעת' במצב השרדותי, ובשעה שהאדם חווה תחושת של איום , אפילו אם היא סובייקטיבית לחלטיין, מערכת העצבים מעוררת את ה טראומה הישנה והאדם מרגיש צורך להגיב באופן השרדותי באופן של בריחה, קיפאון או תקיפה.

פטר לוין, בעל תואר דוקטור ברפואה ובמדעים ופסיכולוג בהכשרתו, חוקר מצבי טראומה, תהה מדוע בעלי חיים, בטבע, כמעט ואינם סובלים מטראומה? הוא טען כי על ידי הבנת המנגנון המחסן את בעלי החיים מפני טראומה, נוכל לחשוף את מסתרי הטראומה האנושית. נמצא כי בעל-חיים בטבע, אשר חש מאוים, יקפא אל מול סכנה מתקרבת, תגובת קיפאון זאת, תגרום לכל מערכות הגוף להתכווץ וכשתחלוף תחושת השוק הראשוני, הוא ינער את גופו מאנרגיית הפחד ויגיב בבריחה או התקפה, (freeze, fight, flight). שחרור זה, הבא לידי ביטוי בניעור גופני או רעד ישחרר את האנרגיה הקפואה והוא יוכל להמשיך בחייו ללא כל תסמיני פוסט-טראומה.
לעומתם, בני-האדם הם יצוריים בעלי-תודעה המשתמשים בחלק המוח, הנקרא "המוח החדש" - האינטליגנטי בכדי לעבד חוויות ואינם מאפשרים לגוף להשלים את תגובתו הטבעית במצב של טראומה, בצורת ניעור ורעד. כך שמערכות הגוף והעצבים נשארות חסומות על ידי אנרגיה מאיימת, שלא השתחררה. אם כן, נראה כי טראומה אינה רק אירוע פסיכולוגי - רגשי. אלא גם ואולי בעיקר, אירוע גופני המשפיע עמוקות על מערכות הגוף והעצבים וגורם למה שנקרא בספרות המקצועית, תגובת דחק פוסט-טראומטית PTSD.
יתרה מכך,נראה כי תסמונת פוסט-טראומה הינה, למעשה, אירוע גופני שלא הושלם כדרך הטבע אשר גורם לתחושת הפחד המאיימת להישאר במערכות הגוף והעצבים וכך לחסום את הזרימה הטבעית של הגוף. האדם אשר חווה טראומה יחוש תקוע באותו אירוע או חווית חיים מכאיבה המשחזרת את עצמה שוב ושוב ויחוש מאוים, למרות שאין אירוע ממשי המאיים על חייו.

ישנן מגוון התרחשויות פיזיות בהתרחשות של טראומה - זעה קרה, נשימה מואצת, תחושת חרדה, שרירים מכווצים. כל אלו, מלווים את מי שחווה תסמונת דחק הנקראת פוסט-טראומה . למעשה הגוף מוכן ללחימה או בריחה תמידי גם ללא המצב מאיים אובייקטיבי.
מבחינה גופנית- נפשית ישנה תחושה כי הראש עובד מהר עד כדי תחושת כובד וכאבי ראש. שרירי העיניים והפנים מכווצים ובעת הרפיה יתכנו אף עפעופים שנועדו לשחרר אנרגיה עודפת. ישנה תחושה של ניתוק שיכולה להתבטא בתחושת ריחוף עד כדי סחרחורת. איזור הראש, המצח, הצוואר והעיניים מכווצים תמידית עקב הצורך לשלוט בחוויית האיום החוזרת ונושנת מפלג הגוף התחתון,הבטן והחזה.
הטיפול הגופני-נפשי בתסמונת פוסט-טראומה מושתת על בניית חווית הכלה עם המטפל, המאפשר מגע עם חוויה של טראומה
כך שמתאפשר שחרור פיזי- רגשי- אנרגטי של החוויה המאיימת במקורה. כל זאת, על מנת לאפשר תנועה וזרימה (להבדיל מקיפאון), המרחיבה את מערכות השרירים המכווצות וכך מאפשרת שחרור ופריקה של חווית טראומה.

טיפולים למצבים של טראומה פוסט טראומה - תסמונת דחק פוסט-טראומתית PTSD

אחת האפשרויות לטיפול תסמונת של טראומה נקראת שיטת ה-S.E . על-פי טכניקה זאת ישנה אפשרות לפרוק את החוויה של טראומה באמצעות רעד פיזי-גופני, המאפשר שחרורה של מערכת העצבים מעודף האנרגיה שהצטברה בה. זוהי טכניקה עדינה הנעשית בשלבים הדרגתיים ומשתמשת במשאבים הקיימים ובכוחות הנפש המצויים באדם על-מנת ליצור 'מערבולת ריפו' שתאפשר את שחרור הגוף ממצב של טראומה.
שיטת טיפול נוספת למצבים של טראומה נקראת EMDR ובתרגום עיבוד מחדש והקהייה שטתית באמצעות תנועות עיניים או בלועזית - Eye Movement Desensitization and reassessment השיטה יעילה לטיפול בחרדות, פחדים, פוביות וסוגים שונים של טראומה ממוקדת וטראומה התפתחותית. ומבוססת על תקיעות אנרגיית טראומה במערכת העצבים במוח. על-פי שיטה זאת זכרון טראומה מתקבע בצדו הימני של המוח (המיספרה הימנית במוח) הריגשי והלא מודע ומונעת ראיה רציונאלית של החוויה היוצרת טראומה. על-ידי יצירת תנועת עיניים קוטבית נוצר חיבור בן חלק המוח הרגשי, הימני ובן החלק השמאלי, הרציונאלי. הזיכרון של חויית טראומה והמחשבות הנלוות נעשות פחות מטרידות ולמעשה נוצר עיבוד לתחושות שנוצרה כתוצאה מחויית טראומה. עוד על שיטת( EMDR (Eye Movement Desensitization and reassessment  - הקהיה ועיבוד מחדש באמצעות תנועת עיניים.

סרט מרתק על טיפול בפוסט-טראומה ב- EMDR

הדגמה של שיטת ה- EMDR סרט

הצורך של כולנו להיות "נורמטיביים" בעלי תחושת שייכות חברתית הינו צורך טבעי של כל אדם באשר הוא אדם. אנו חשים צורך להיות נורמטיבים ומקובלים על הסביבה. כאשר אנו חשים "חריגים" התחושה מלווה בדר"כ בתחושת בושה וכאב.    

אירועים כואבים מותירים חותם עמוק במוחנו. חוויות שהתרחשו בעבר עלולות להשפיע על רגשותינו והתנהגותנו בהווה, כאשר לעיתים זיכרונות החוויה עמוקים עד כדי שיבוש את חיינו. מי לא חווה נטישה של אהוב/ה, פיטורים או ביקורת מתמשכת מצד אדם קרוב? אנשים רבים חווים לאורך חייהם אירועים כאובדן משרה, תאונות דרכים, גירושים ואפילו פרוצדורות רפואיות או ביקורים אצל רופא המותירים זיכרון מר במוחנו.

מחקרים מצאו כי טיפול באמצעות האינטרנט הקרוי E - THETERPY יעיל ואפקטיבי הנערך ד שיחת סקייפ. יעיל לא פחות כמו טיפול בשיחה פנים אל פנים והוא מהווה פתרון טוב לאנשים השוהים בחו"ל ומעדיפים לשוחח עם אדם הדובר עברית ומכיר את תרבותם. 

לסטראס ולחץ נפשי ישנה תכונה של 'חטיפה רגשית'. החרדה תוקפת פתאם, ממקום לא ברור ויוצרת תחושה של חוסר שליטה וזמזום קבוע של פחד החסין מפני ההיגיון . החרדה "נועלת" את הדואג בהשקפה חד ממדית, חסרת גמישות, לגבי הנושא המעורר חרדה. כאשר מחזור חרדה זה מחריף ומתמיד הוא עובר את הגבול והופך ל"חטיפות" עצביות אשר לוקחות את כל תשומת הלב. הפרעות של חרדה, פוביות או בעתות, אובססיות ומצבי כפייתיות, התקפות של פאניקה.

ק1אירועים כואבים מותירים חותם עמוק במוחנו. חוויות שהתרחשו בעבר עלולות להשפ על רגשותינו והתנהגותנו בהווה, כאשר לעיתים זיכרונות החוויה עמוקים עד כדי שיבוש את חיינו. מי לא חווה נטישה של אהוב/ה, פיטורים או ביקורת מתמשכת מצד אדם קרוב? אנשים רבים חווים לאורך חייהם אירועים כאובדן משרה, תאונות דרכים, גירושים ואפילו פרוצדורות רפואיות או ביקורים אצל רופא המותירים זיכרון מר במוחנו.