כיצד ליצור ביטחון עצמי גבוה?
אדלר ראה את האדם כאינדוידואל בעל יכולת בחירה. פסיכאטרים נוטים לחשוב שקיימות שתי דרכי תגובה אפשריות לרגשי נחיתות וביטחון עצמי נמוך. ויתור (כניעה) או פיצוי. תגובת הכניעה פרושה, שאדם מתייחס אל רגשי הנחיתות כאל גזרה משמיים, וכתוצאה מכך אינו משיג כל שיפור בבטחונו העצמי. אדלר מצא שרגשי נחיתות מקבלים פיצוי, לעיתים קרובות פיצוי זה יכול ללבוש צורות שונות. היחס שלנו אל תחושת הביטחון העצמי היא זאת שתקבע אם נצליח לשנותו.
כיצד לשפר ביטחון עצמי נמוך?
הפסיכאטר הנודע אלפרד אדלר תאר את האדם כבעל רגשי נחיתות קבועים בסיסיים ואונברסליים. יתרה מכך, הוא מרד במורשתו של פרויד אשר טען כי המניע העיקרי של האדם הוא בחיפוש אחר הנאה וסיפוק האינסטינקטים של מין ותוקפנות. אדלר התנגד להשקפה זו ואמר כי חייו של האדם מתמקדים בחתירה לשלמות, להנאה ולעליונות, המעניקות לו חירות ומשחררות אותו מתחושות האין אונים והנחיתות הטבועות בו. השחרור והשלמות מושגים ע"י היחסים החברתיים, שכן האדם הוא יצור חברתי מטבעו.
כיצד נוצר חוסר ביטחון עצמי? (אדלר)
חוסר ביטחון עצמי ותחושת נחיתות הינה עובדה בסיסית במציאות העולם של ילד בעולם של מבוגרים. הילד נולד לתוך חוויה בסיסית של תלות והיקשרות מוחלטת בדמויות הבוגרות השולטות בחייו, תחושת חוסר אונים, וחוסר ביטחון. כתוצאה מתחושות אלו נוצר מאבק ובמשך כל חייו הוא נאבק להשיג עליונות, עצמאות, חופש והגשמה עצמית.
אדלר ראה את האדם כאינדוידואל בעל יכולת בחירה. פסיכאטרים נוטים לחשוב שקיימות שתי דרכי תגובה אפשריות לרגשי נחיתות וביטחון עצמי נמוך. ויתור (כניעה) או פיצוי. תגובת הכניעה פרושה, שאדם מתייחס אל רגשי הנחיתות כאל גורל וגזרה משמיים, וכתוצאה מכך אינו משיג כל שיפור בבטחונו העצמי. אדלר מצא שרגשי נחיתות מקבלים פיצוי, לעיתים קרובות פיצוי זה יכול ללבוש צורות שונות.
קיים פיצוי ישיר, בו אדם שאינו בטוח בעצמו מנסה להתגבר על תחושת חוסר הביטחון העצמי בדיוק בשטח בו הוא מרגיש חולשה. נפוץ לראות מקרים אלו אצל בעלי נכיות אשר מתגברים על חולשת הגוף ומגיעים להשגים ספורטיביים גבוהים. שיטה שנייה היא הפיצוי באמצעות תחום חלופי, כדי לפצות על חוסר ביטחון או חולשה בתחום אחד, האדם שואף להגיע למצויינות בתחום אחר. כך, תלמיד חלש מבחינה גופנית אשר אינו מגיע להישגים בספורט, הינו בעל מוטיבציה רבה יותר, להוכיח את עצמו בשדה אחר ולמשל להצטיין בשדה הפעילות האינטלקטואלית ובכך מעלה את תחושת הביטחון העצמי.
אפשרות שלישית היא פצוי בעזרת ביטחון עצמי מופרז. אם משהו לא הצליח להגביר את הביטחון העצמי באימוני מחשבה ובפיתוחה של נקודות החולשה אצלו, או פיתוח כישרון אחר כפיצוי, הוא עלול לפנות לטקטיקה של הטעייה. למעשה, בהיותו מעמיד פנים כבעל ביטחון עצמי הוא משלה לא רק את האחרים אלא, ולעיתים קרובות - את עצמו. התנהגות מפצה זאת גובה מחיר והיא עלולה מחד להיראות כנוקשות כלפי חוץ, שחצנות ועקשנות שרירותית המתערערת בנקל, מאידך, כלפי פנים כדיכוי רגשי.
ביטחון עצמי מופרז אינו בהכרח תכונה חיובית והוא עלול לגרום להתנהגות חסרת אחריות. בעלי ביטחון עצמי קיצוני, לעיתים התנהגותם לוקה בחוסר זהירות נאיבי ובנטילת הימורים חסרי אחריות. התהתנהגותם עלולה להוביל לחיכוחים עם בני אדם אחרים.
האסכולה של אדלר מבחינה בין ביטחון עצמי ורגשי נחיתות ראשוניים ושניוניים. לשיטתה, מקורם של רגשי הנחיתות הראשוניים נעוץ בחוויות החולשה, חוסר האונים והתלותיות המוקדמות של הילד. אלו יכולים להתעצם כאשר משווים בינו לבין אחיו הבוגרים, או המבוגרים בחייו. לעומתם, רגשי נחיתות שניוניים מתקשרים לחוסר יכולתו של אדם בוגר להגיע ל"יעד" מדומה ובלתי-מודע של ביטחון והצלחה סובייקטיביים שיפצו על רגשי הנחיתות. המרחק מאותו "יעד" יוביל לתחושה שלילית ולפגיעה בדימוי העצמי, שעלולה להצית מחדש, ובעוצמה רבה, את רגשי הנחיתות הראשוניים. ה"יעד" המדומה נוצר בתפישתו של אדם כדי להפיג את רגשי הנחיתות הראשוניים שלו, אולם למעשה גורם לרגשי הנחיתות השניוניים, ובכך מהווה מעין מלכוד 22.
אדלר הדגיש את הקשרים החברתיים ביצירת ביטחון עצמי. החברה עלולה לחזק את הביטחון העצמי והחברה אף יכולה להפחית את תחושת הביטחון העצמי. לדעת אדלר, האדם שואף להגשמה עצמית בתוך מערכת חברתית אשר מאשרת או דוחה אותו.
לגביי אנשים רבים תחושת חוסר הביטחון ותחושת “אינני ראוי” היא אמונה המושרשת עמוק. לעיתים אמונה זאת מושרשת עמוק יותר מתחת לביקורת והיא טומנת בחובה רגשות של פגיעה, אשמה וכעס. ע”פ אדלר, הילד החווה הזנחה והתעללות מפתח רגשות עזים של זעם כלפע הוריו. אולם אז מופיעה האשמה. ההגיון הרגשי אומר “עליי לאהוב את הוריי. משום כך, אם אני שונא אותם, הרי שאני רע”. תחושות הכעס האסורות מפנות את כוחן לעבר העצמי. הכעס הופך לעין התנפלות פנימית המלווה בביקורת צולבת על האני.
החוויה הטמונה בחוסר ביטחון עצמי
חוסר ביטחון עצמי כחוויה בסיסית טמונה בתחושת פגימות מהותית אשר קשורה, לעיתים קרובות, לחווית קדומה של “אני רע” . דהיינו, אני רע על מחשבותי ורגשותיי ולכן אינני ראוי להכרה ולאהבה.
ראשית, התחושה התורמת באופן מכריע להרגשת הרוע, היא תחושת הנטישה. קיימות דרכים רבות, באמצעותן ילד יכול לקבל מסר כזה, כאילו הוא רע. אולם, לאחר שמסר הטביע את חותמו, השפעתו על תחושת “האני” הינה הרסנית לאין שיעור. נטישה - גופנית או רגשית - נתפסת כאיום על עצם חיי הילד והיא גורמת לחרדה עצומה. מעטים הילדים, המסוגלים להבין כי האשמה אינה נעוצה בהם.
כך למשל, לאחר גירושים, הילד מאבד מן הקשר עם ההורה שהוא אינו בחזקתו. ההגיון הרגשי של הילד מרוכז באני. רוצה לומר, כל המתרחש סביבי - מתרחש בגללי. אילולא הייתי רע - לא הייתי נעזב.
שנית, ילד אשר מבוקר באופן חריף, בגין קשת רחבה של התנהגיות או ילד אשר נפל קורבן לאלימות פיזית או מילולית אינו מסוגל להגן על תחושת הביטחון העצמי לבדו ויטה לספח ולהפנים את הביקורת לתוכו. כאשר ברבות הימים, קול ההורה החיצוני יהפוך לביקורת פנימית אשר צולבת בו באותו האופן.
ולבסוף, ילד הגדל בסיטואציה שבה נעשה “חילוף תפקידים” ההורה חרדתי, דכאוני או שקוע רק בעצמו. צרכיו ורצוניו של הילד אינם מסופקים או אינם רלוונטים. הילד לומד, על בסיס יחסו אליו, לשלול את צרכיו ורצונותיו. לקיים את עצמו בזכות עצמו באמצעות הקשחה של הציפיות הפנימיות והדחקה והשתקה של צרכיו ורצונותיו כלא לגיטימיים.
ניתן להסיק מכך, כי הקושי להביע רצון או צורך בפני אחרים הינו ביטוי לחוסר ביטחון עצמי, משום שהוא נובע מתחושה יסודית של חוסר ערך וכי האדם לא מעלה על דעתו כי רצונותיו כשרים, לגיטימים ואפילו חשובים באותה מידה כמו רצונותיהם של האחרים. למעשה, תחושת הביטחון העצמי הינה נגזרת של ביטוי רצונותיך ומתן ביטוי לצריכך. הרצון לרצות אחרים הינו ביטוי לחוסר בטחון עצמי אשר לעיתים מבטל את הרצונות ואת הצרכים של העצמי בשביל לתת הרגשה טובה או לבפק את רצונותיהם וצרכיהם של אחרים.
לסיכום, נאמר כי פיתוח ביטחון עצמי אמיתי שאינו רק כלפי חוץ, למידה של הסתגלות וקבלת החולשות וביטוי לרצונות הינן חלק מהדרכים לחיזוק הביטחון העצמי. בנוסף, חוויות עבר אשר נצרבו בזכרוננו בעבר ויוצרות תחושה של ביטחון עצמי נמוך בעקבות פגיעה או נטישה, ניתנות לשיחרור באמצעות גירוי בילטרליי של שתי צדי האונות במח. (EMDR - להמשך קריאה).
