phone

דימוי עצמי חיובי מניע את האדם להעיז, להיות בטוח בעצמו ולהתמודד ביתר ביטחון עם משימות העומדות בפניו. דימוי עצמי שלילי הוא תחושה של חוסר שביעות רצון מהישגים, מהתכונות ומהמאפיינים העצמיים. תחושה כללית של חוסר ערך עצמי מניעה את האדם להססנות בהחלטות, להימנעות מהתמודדות עם משימות הדורשות מאמץ, חשש מכישלון והעדר יוזמה. לדימוי עצמי שלילי נלווים לעיתים חרדה והיעדר כוחות פנימיים או לחלופין נלווים רגשות מרדניים ומטען רגשי שלילי.

מהו דימוי עצמי?

דימוי עצמי הינו אוסף של מרכיבים רבים, המשקף את מה שהיחיד יודע, חש, חושב ומכיר לגבי עצמו בזמנים, בסיטואציות ובפעילויות שונות. דימוי עצמי הוא הבבואה של האדם את עצמו כפי שהיא משתקפת לו מתוך ביצועיו ומתוך האינטראקציה שלו עם הסביבה.

דרך המפגש והאינטראקציה עם הסביבה, הילד לומד להכיר בתכונותיו ומאפייניו, להעריכם ולשפוט את טיבם. בעוד שבגיל צעיר הילד תופס את עצמו כאישיות כוללת ולא כצירוף של חלקים ומרכיבים שונים והוא מגדיר את עצמו במושגים כוללניים, עם גדילתו והתבגרותו, התערותו החברתית וראיית עצמו במסגרות הקבוצתיות השונות מתחיל תהליך של דיפרנציאציה (אבחנה) בתחושת הדימי העצמי. הילד מתחיל להיות מודע למרכיבים השונים הבאים לידי ביטוי אצלו בתחום החברתי, הלימודי, הגופני וכד'. ישנה חשיבות רבה מאוד ליחסי הגומלין של הילד עם משפחתו, סביבתו, מוריו וחבריו בהתפתחות הדימוי העצמי שלו. הדרך בה האנשים החשובים לו, מגיבים כלפיו מבהירה לו מה הם חושבים עליו, על פעולותיו ומה ערכו בעיניהם. תגובות מעודדות, מחזקות וחוויות הצלחה יסייעו לילד בפיתוח דימוי עצמי חיובי, בעוד שתגובות שליליות, כעס, ביקורת, הענשה וכישלונות חוזריםעשויים לפתח אצל הילד דימוי עצמי שלילי. דימוי עצמי חיובי מתורגם לתחושת ערך עצמי חיובית, שביעות רצון וקבלה עצמית. לעומת זאת,דימוי עצמי שלילי פוגע בתחושת הערך העצמי ומתבטא בתחושת חוסר שביעות רצון עצמית ופגיעה בתפקוד. עם זאת, דימוי עצמי אינו גזרת גורל וניתן להעלות דימוי עצמי שלילי.

דימוי עצמי מתפתח לאורך תקופת הילדות וההתבגרות, אך לא רבים יודעים כי דימוי העצמי גמיש וניתן לשינוי בעקבות תהליכים פנימיים וחיצוניים שעובר האדם.

וויליאם פיטס –אחד מהחוקרים החשובים בתחום הדימוי העצמי מצא חמישה חלקים חשובים שמרכיבים את הדימוי העצמי להלן:

מהו דימוי עצמי?

1. דימוי עצמי אישי- תפיסת האדם את תכונות אישיותו.

2. דימוי עצמי גופני- תפיסת גופו, בריאותו והופעתו החיצונית של הפרט.

3. דימוי עצמי מוסרי- תפיסת מוסריותו והתנהגותו לפי הנורמות המקובלות

4. דימוי עצמי משפחתי- תפיסת האדם את עצמו תוך מסגרת משפחתית ותפיסתו את יחס

המשפחה אליו.

5. דימוי עצמי חברתי- תפיסת האדם את עצמו ביחס לזולתו בתוך אינטראקציות חברתיות.

האדם מאמץ לעצמו הערכה חיובית על עצמו כאשר הישגיו ותכונותיו מוערכים בחברתו ומאמץ הערכה שלילית כאשר הם אינם מוערכים.

פיטס וויליאס מבדיל בין שני סוגים של דימוי עצמי:

דימוי עצמי ריאלי – תפיסת האדם את עצמו כפי שהוא בהווה.

עם בניית דימוי העצמי הריאלי שלו, לומד הילד לייחס ערך לתכונות המרכיבות את דימוי העצמי . משחר ילדותו מקנים לו הוריו ערכים. הם אומרים לו מהטוב ומה רע, מה כדאי לעשות וממה כדאי להימנע. מתוך הערכות אלה לומד הילד מה הדבר הרצוי בחברה, ומאמץ לו דימוי אידיאלי.

דימוי עצמי אידיאלי – זהו דימוי שיש לאדם על עצמו, לא כפי שהוא בהווה, אלא כפי שהיה רוצה להיות. זוהי הדמות שהאדם שואף אליה.

ישנו פער מסוים בין דימוי ריאלי לדימוי אידיאלי. פער זה הוא הכוח המניע את הפרט להגשים את שאיפותיו, בתנאי שהן מציאותיות ואינן רחוקות מדי מתכונותיו וכישוריו הממשיים.

העדר פער בין דימוי ריאלי לדימוי אידיאלי מביא לקפיאה על השמרים, שכן במקרה זה הפרט חסר אתגרים, אין לו למה לשאוף. 6

השפעת דימוי עצמי על איכות החיים/ מהו דימוי עצמי?

דימוי עצמי חיובי מניע את האדם להעז, להיות בטוח בעצמו ולהתמודד ביתר ביטחון עם משימות העומדות בפניו. דימוי עצמי שלילי הוא תחושה של חוסר שביעות רצון מהישגים, מהתכונות ומהמאפיינים העצמיים. תחושה כללית של חוסר הערכה עצמית מניעה את האדם להססנות בהחלטות, להימנעות מהתמודדות עם משימות הדורשות מאמץ, חשש מכישלון והעדר יוזמה. לדימוי עצמי שלילי נלווים לעיתים חרדה והיעדר כוחות פנימיים או לחלופין נלווים רגשות מרדניים ומטען רגשי שלילי.

 דימוי עצמי מושפע ממספר גורמים:

1. תגובות האחרים: תגובות הסביבה היא בדרך כלל אובייקטיבית ולכן מלמדות את הילד יותר על עצמו. תגובות אחרים מגבשות דימוי עצמי מגיל צעיר. לדוגמא, כאשר מבקשים ממנו עזרה בתחום מסוים, כנראה שזה התחום החזק בו וכך הוא לומד על עצמו מה הם יתרונותיו וחסרונותיו וכך מתגבש אצלו הדימוי העצמי.

2. התנסות: התנסויות של הילד בחייו מלמדת אותו על כישרונותיו, נטיותיו, כישוריו וחולשותיו. הוא לומד כי בתחומים מסוימים הוא לא מצליח ובתחומים אחרים הוא נהנה.

3. השוואות: הפסיכולוג החברתי האמריקני ליאון פסטינגר הציע את תיאוריית ההשוואה החברתית , לפיה האדם לומד להכיר את עצמו מתוך השוואות שהוא עורך בינו לבין חברי קבוצת ההתייחסות וכך מתגבש הדימוי העצמי. לדוגמא, תלמיד שנבחן במתמטיקה משווה את הציון שקיבל לציוני תלמידי ההקבצה שלו ולא לציוני התלמידים בהקבצה נמוכה יותר או גבוהה יותר. ככל שהילד גדל, הוא מרבה לערוך השוואות בינו לבין חבריו, ועל בסיס השוואות אלה הוא בונה במידה רבה את דימוי העצמי שלו. לדוגמא: ילד שמקבל75 במבחן במתמטיקה, זוכה לשבחים מהוריו, אך כאשר הוא משווה את הציון שלו לציוני חבריו, שרובם קיבלו 91, הוא נוכח לדעת שבניגוד למה שאמרו לו הוריו הוא רחוק מלהצטיין בחשבון.

4. התבוננות בעצמו מנקודת מבטם של אחרים: הסוציולוג והפסיכולוג החברתי, הרברט מיד, טען כי דימוי עצמי בכל גיל הוא תוצר של יחסי גומלין שבין פרט ובין סביבתו, ושל יכולת האדם להתבונן בעצמו מנקודת מבטם של אחרים. האחרים משמשים לילד מראה שדרכה הוא רואה את עצמו. יכולת זו הולכת ומתחזקת בגיל ההתבגרות. משום כך מעסיקה את המתבגרים מאוד השאלה מה אחרים חושבים עליהם. ככל שילדים גדלים, הם מתארים את עצמם בפירוט רב יותר ומתייחסים יותר להיבטים באישיותם ובעולמם. דימוי העצמי בגיל בית ספר נעשה מפורט יותר, מופשט ומורכב: כלולים בו יותר פרטים ודקויות, ישנן יותר הכללות, דימוי גופני, דימוי עצמי אישי, דימוי עצמי חברתי ודימוי עצמי משפחתי. עדיין אין התייחסות לצד המוסרי. הוא מתפתח בשלב מאוחר יותר. על פי תיאוריה של פיאז'ה, המתבגרים נמצאים בשיא החשיבה האנושית. חשיבתם מופשטת וחוש הביקורת שלהם מפותח ביותר. הם ביקורתיים לא רק כלפי הזולת, אלא גם כלפי עצמם. בנוסף ישנו גם נופך מוסרי בביקורת העצמית של המתבגרים. הפרט בגיל הזה מסוגל כבר לשפוט את רמת מוסריותו במצבים שונים, ומקיש מהם על הצד המוסרי שבאישיותו.

למאמר נוסף על דימוי עצמי הקלק כאן

 ** מהו דימוי עצמי?

נעמי בר משוחחת על דימוי עצמי בערוץ 10

נעמי בר משוחחת על חרדה עם אודטה בערוץ 2

פגישת מבוא לסדנה

לכניסה לפורום בוואלה

הודעות

נפתחת קבוצה חדשה ב- 24/1/19
עבודה מרתקת בקבוצה מצומצמת לשיפור הביטחון העצמי.
מנחים : נעמי בר
וסיון ירום