phone

סביר מאוד שפגיעה בדימוי העצמי בגיל מוקדם תשפיע גם בגיל מאוחר, אם לא טופלה, ותבוא לידי ביטוי בקשיי התמודדות שונים. ללא ספק, הפגיעות בדימוי העצמי הנמוך בגלאי הילדות בדרך כלל רבות יותר והשפעתן יכולה להיות רבה, אך גם בגיל ההתבגרות ישנו פוטנציאל גדול לפגיעה בדימוי העצמי. מה משפיע על הדימוי העצמי? מהו דימוי עצמי נמוך? איך לשפר דימוי עצמי? האם הדימוי העמי הוא תוצאה של גנים או סביבה? 

 

 כל התשובות איך להעלות דימוי עצמי נמוך - דימוי עצמי פסיכולוגיה 

מהו דימוי עצמי?

דימוי עצמי הוא מכלול התכונות והדימויים שהאדם מייחס לעצמו. זה למעשה, האופן בו אנו תופסים את עצמנו- אשר משפיע על היבטים רבים של הערכתנו העצמית, כיצד אנו מתנהגים, חושבים ומרגישים.

ישנם סוגים שונים של דימוי עצמי בתחומים שונים ומתוך כך ניתן להבין כי יתכן פער בתחושת הדימוי העצמי בתחומים שונים של החיים. למשל יתכן כי ברמה התעסוקתית יחוש אדם דימוי עצמי גבוה ואילו ברמה החברתית יחוש דימוי עצמי נמוך.

דימוי עצמי נחלק לסוגים שונים  

דימוי עצמי אישי - מכלול תכונות ודימויים לפיהם אדם האופן בו תופס אדם את תכונותיו האישיותיות (קנאי, טוב לב, אינטליגנט, אופטימי) היוצרים את הדימוי העצמי העצמי 
דימוי עצמי גופני - האופן בו תופס האדם את גופו, מצבו הבריאותי והופעתו החיצונית 
דימוי עצמי תעסוקתי - האופן שבו האדם תופס את הסטטוס התעסוקתי שלו, מידת ההגשמה המקצועית שלו והרווח הכלכלי שהוא מקבל
דימוי עצמי מוסרי - המידה בו תופס הפרט את התנהגותו ומוסריותו ביחס לנורמה החברתית
.דימוי משפחתי- האופן בו תופס האדם את מיקומו במשפחתו ואת יחס המשפחה אליו
.(דימוי חברתי- האופן בו הפרט תופס את עצמו ביחסים בין אישיים וחברתיים (שתלטן, דומיננטי, אאוט-סיידר

על אף שפעמים רבות מתייחסים להיבטים של דימוי עצמי והערכה עצמית כאל מונחים זהים, קיים ביניהם הבדל משמעותי: דימוי עצמי ניתן לראות כמכלול התכונות והאפיונים שהאדם מייחס לעצמו, בעוד שהערכה עצמית מתייחסת לערך שמקנה האדם למאפיינים אלו. כלומר, דימויו העצמי של אדם עשוי לכלול את היותו עקשן אך תכונה זו עשויה להיתפס על ידו כחיובית או שלילית רכיב של ערך עצמי


איך להתמודד עם דימוי עצמי נמוך? מה משפיע על דימוי העצמי?

 חוויות והתנסויות: דימוי עצמי נוצר כתוצאה מחוויות שאנו צוברים ולוקחים בהן חלק החל מגילאי הינקות מעצבות את האופן בו אנו תופסים את עצמנו ואת יכולותינו ומתוך כך את תחושת הדימוי העצמי.. לאורך השנים יגדל טווח ההתנסויות והמסגרות בהן פועל האדם והדימוי העצמי יתרחב ויכלול היבטים נוספים- מהן יכולותיי הלימודיות? איזה תפקיד אני ממלא באינטראקציות חברתיות? האם יש לי יכולת מנהיגות

 אינטראקציות בין אישיות: למטפלים (הורים, מורים) בנו בילדותינו ישנה השפעה מכרעת על תחושת הדימוי העצמי. מיום לידתנו אנו מצויים באינטראקציות בין אישיות ההולכות ומתרחבות. הפידבקים הסביבתיים שאנו מקבלים ("אתה ילד עצלן!"), ההשוואות לאחרים ("אני התלמיד הכי טוב בכיתה") ויחסינו עם אחרים ("תמיד מזמינים אותי לשחק" - כל אלו משפיעים ומעצבים את הדימוי העצמי. הן תחושת העצמי והן הדימוי העצמי הן נגזרת של יחס הסביבה אל האדם.

המטפלים הראשונים בילד הם ההורים ולאחר מכן מטפלים אחרים - גננות ומורים. יחסם של כל אלו שצוינו משפיע השפעה מכרעת על יסודות העצמי והדימוי העצמי ומה שישפיע על היבטים של הדימוי העצמי בבגרות. הקשיים הקיימים בחינוך הילדים מצד ההורים והמורים מביאים לעיתים את אלה לגעור בילד ולפגוע בו.   

תרבות וחברה: התרבות וההחברה אליהן אנו משתייכים משפיעות אף הן על הדימוי העצמי- אנו משווים עצמנו לנורמות החברתיות, מציבים לעצמנו מטרות בהתאם להן וכן הלאה. למשל כיום החברה שלנו מעריכה מאוד השגיות, יזמות, תחרותיות והצלחה ולכן אנשים רבים בוחנים את עצמם לפי פרמטרים אלו. זאת ועוד, ככל שערכי החברה כגון הישגיות, תחרותיות ופרפקציוניזים גבוהים יותר כך הקרטריונים לשיפוט עצמי נוקשים יותר ודורשניים יותר. כמובן, שככל שדרישות החברה גבוהות יותר כך הדימוי העצמי הפרטי ניזוק. כך קורה שמקרים של הפרעות אכילה הולכים ומתרבים.

?האם יש קשר בין דימוי העצמי לסביבה 

כפי שאמרנו מקודם, ישנה השפעה חזקה של הסביבה על תחושת דימוי העצמי. האדם, כיצור חברתי, מושפע מדעותיהם של אחרים כלפיו. ומהיחס של אחרים כלפיו. כאשר האדם גדל בסביבה ביקורתית בילדותו, הוא יפנים את הביקורת והיא תהפך לביקורת עצמית פנימית בבגרותו ותשפיע לרעה על הביטחון העצמי ועל הדימוי העצמי. אנשים נושאים בתוכם כל מיני חוויות וטראומות מהעבר שבה סבלו מחרם או מדחייה חברתית בילדות כאשר הם נושאים בבגרותם את אותה תחושה שלוותה אותם אז, למרות שהם בגרו ושהמצב השתנה. והרברט מיד, פסיכולוג מפורסם, דיבר על כך שהאדם אינו מה שאחרים חושבים עליו וגם אינו מה שהוא חושב על עצמו אלא מה שהוא חושב שחושבים עליו

לעיתים קיים פער בין הדימוי העצמי לאופן בו הסביבה תופסת אותנו, אך פעמים רבות הדימוי העצמי מקרין כלפי חוץ ומשפיע על תפיסת הסביבה: אדם שמעביר מסר גלוי או סמוי לפיו הוא חסר ערך/לא ראוי/ בעל יכולות וכד'- יגרום גם לסביבה החיצונית לראותו באור זה. לא תמיד התחושה מדויקת ומתבססת על נתונים אובייקטיביים במציאות יותר נכון להגידשפעמים רבות היא לא מדויקת, ולא מתבססת על נתונים אמתייםלפעמים יש לאדם את כל הסיבות להרגיש דימוי עצמי גבוהכי הוא מוכשרמוצלח ושווהאבל בלב בפנים הוא מרגיש רע עם עצמו.  במקרה כזה לא יעזור לשכנע את האדם בהגיון שהוא מוצלח ושאמור להיות לו בטחון עצמי גבוה. התחושה חזקה מהנתונים

לדוגמא, אנשים פרפקציוניסטים, שתמיד שואפים לשלמות נוטים לשפוט את עצמם בחומרה. כל טעות וכל פספוס נחווים ככישלון חמור, ולכן קשה להם לשמור על תחושה סובייקטיבית של הצלחה ודמוי עצמי גבוה, למרות שבפועל הצלחותיהם נאות למדי.

מתי מתגבשת תחושת דימוי העצמי? 

דימוי העצמי מתגבש בבגרותנו אך הוא גמיש ומשתנה ויכול לעלות או לרדת בהתאם לאינטראקציות וחוויות חיים. עם זאת, שמירה על יציבות בדימוי העצמי הינה תנאי לחיי נפש שקטים. ככל שחווית חיים ואינטראקציות פחות משפיעות על הדימוי העצמי הבסיסי כך האדם פחות יטא לתנודות רגשיות. בנוסף, יתכן כי אדם יחוש דימוי עצמי גבוה בתחום מסוים ונמוך בתחום אחר. למשל יתכן כי אדם יחוש ביטחון עצמי רב ודימוי עצמי גבוה בתחום התעסוקה והקריירה ודימוי עצמי נמוך בכל מה שקשור לחיי חברה וזו.ג

יות.דימוי עצמי מתעצב ומשתנה אך היבטים מסוימים שלו עשויים להיות יותר ופחות יציבים. כך, למשל, נסיבות חיצוניות לא תמיד ישפיעו על הדימוי העצמי (למשל, סטודנט שממשיך לתפוס עצמו כאינטליגנט ובעל יכולת למרות כישלון במבחן), ושינויי חיים משמעותיים (לידה, גירושין) וטיפולים נפשיים עשויים להביא לשינויים משמעותיים בדימוי העצמי.

סביר מאוד שפגיעה בדימוי העצמי בגיל מוקדם תשפיע גם בגיל מאוחר, אם לא טופלה, ותבוא לידי ביטוי בקשיי התמודדות שונים. ללא ספק, הפגיעות בדימוי העצמי הנמוך בגיל הילדות בדרך כלל רבות יותר והשפעתן יכולה להיות רבה, אך גם בגיל ההתבגרות ישנו פוטנציאל גדול לפגיעה בדימוי העצמי.

לרוב, מבוגרים בעלי דימוי עצמי נמוך ושסובלים מתסמינים הקשורים לדימוי עצמי נמוך נושאים את הדברים מגילאים מוקדמים יותר. ואולם, מצבים שונים גם בגיל הבגרות יכולים לחולל, גם הם, פגיעות משמעותיות בדימוי העצמי של האדם – בתחום המקצועי, ביחסי מין וזוגיות ובהקשרים חברתיים אחרים.

פערים שכאלה יוצרים תנודות בחוויית העצמי שמשפיעות רגשית על האדם ועל האופן שבו הוא חווה את עצמו. דימוי עצמי מגובש ויציב נשמר לא רק מול אנשים שונים, אלא גם לנוכח מצבי חיים שונים. אדם שהדימוי העצמי שלו יציב ומגובש יצליח לשמר זאת גם למול ביקורת או חוויות דחייה מהסביבה. אדם בעל דימוי עצמי יציב אשר יפוטר מעבודתו ירגיש בוודאי רגשות קשים סביב  עצב, תסכול, אולם הערכתו את עצמו לא תתערער ובמהירה הוא יתחיל לחפש מקום עבודה חדש שידע להעריך את יכולתו וכישוריו.

לעומת זאת, אדם עם דימוי עצמי נמוך או לא יציב, יטה תמיד להשוות את עצמו לאחרים ולהרגיש נחות מולם. כאשר הוא יחווה כישלון, ביקורת או דחייה מצד הזולת, הוא לא רק ירגיש רע לגבי זה, אלא יחוש ממש שעולמו מתערער.


 לראיון עם נעמי בר על דימוי עצמי ושיפור ביטחון עצמי


             ?איך לשפר דימוי עצמי? וכיצד להתמודד עם דימוי עצמי נמוך


או במילים אחרות, טיפול בדימוי עצמי מעלה את השאלה איך לשפר דימוי עצמי ואם כן, כיצד? טיפול בדימוי העצמי אפשרי על ידי העלאת המודעות ושינוי תפסתי. ראשית כל, עלנו להחליט\ החלטה מודעת להפסיק לבקר את עצמך. ישנם כמה עוותי חשיבה המזוהים עם דימוי עצמי נמוך. כלומר, ניתן לשנות את הביקורת העצמית על ידי זיהוי של כלי הנשק הכי אופייניים לה אשר יוצרים ביטחון עצמי נמוך:

 1) הכללה או הכללת יתר. אחד מהמאפיינים הבולטים של דימוי עצמי נמוך היא הביקורת העצמית הכוללת הכללה. הביקורת העצמית מכלילה ומנסחת חוקים מוגזמים הכוללים מילות מפתח כגון: לעולם לא...,תמיד...,אף פעם...,כולם...לדוגמה: "אני תמיד אהיה בדיכאון", "לאף אחד לא אכפת ממני", "כולם אינטרסנטים", "אני אף פעם לא מצליח", "כלום לא הולך לי" וכדומה. הכללה   העולם לברור יותר אך מקבע אותנו בראיה צרה ומקובעת של דימוי עצמי. המונעת כל אפשרות אחרת של התבוננות על המציאות. הכללה גורמת לראיה   

   2)דימוי עצמי אידאלי - לרבים מאתנו קיימת תמונה ברורה על איך החיים אמורים להראות ואיך אני אמור להיות/להרגיש/לחשוב/להראות. כאשר הפער בין דימוי העצמי האידאלי לבין מי שאני, גדול מדיי, נוצרת תחושה של לחץ עצום וחוסר הערכה עצמית. לחץ זה נובע מתחושה בלתי פוסקת, שעליי להיות משהו אחר או לשנות תכונות אופי . למרות שמטרתו של 'האני האידאלי' לדרבן אותך להשיג מטרות כלשהן, הפער הבלתי אפשרי, גורם לתחושת ביטחון עצמי נמוך חוסר אונים עד כדי חוסר עשיה מוחלט. בדיקה הגיונית של אותו עצמי אידאלי, עד כמה הוא ממשי ומציאותי יכולה לשחרר מתחושת המאבק ולשחרר את הלחץ שקונפליקט כזה יוצר

3) האמונה (הלא מודעת) כי בכוחה של ביקורת לדרבן לעשיה דימוי עצמי נמוך נוצר כתוצאה מביקורת הרסנית. אנחנו יכולים לחיות את מרבית חיינו עם אמונה שהביקורתיות עצמית והלקאה עצמית עוזרת לדרבן אותנו לעשייה ושינוי. עם זאת, אין כל הוכחה לכך. למעשה, ההפך הוא הנכון. עם זאת, אנו שבויים, בכוחו של ההרגל ההרסני, לבקר את עצמנו שוב ושוב על אותם נושאים וליצור דימוי עצמי נמוך של עצמנו, בתקווה שזה יניע לעבר אותנו למטרה אותה הצבנו לפנינו

4) האשמה עצמית טיפול בדימוי עצמי הינה להפטר מכל רגש אשם. האשמה עצמית מאפיינת אנשים עם דימוי עצמי נמוך. אשמה היא כוח הרסני ביותר משום שרגשות אשמה תריה אחרי עונש. לעתים,עונש אשר מתבטא בהלקאה עצמית אשר יוצרת מעגל זדוני של דימוי עצמי נמוך. אנו מוצאים קושי לספח לעצמנו הצלחות ותוצאות חיוביות אך מאשימים את עצמנו בקלות כשדבר מה השתבש. הנטייה הקיצונית בהאשמה עצמית מושרשת על הנחת היסוד כי יש לי יכולת שליטה ואחריות על אירועים בחיי. אם נחקור את העניין בהגיון, נמצא כי מעטים האירועים שיש לנו עליהם שליטה ממשית, כולל אירועים הקשורים ישירות אלנו. דוגמה בולטת לכך היא הורים המאשימים את עצמם בהתנהגות כלשהי של ילדיהם אפילו בבגרותם. האשמה עצמית מורידה את ערכינו העצמי ויוצרת דימוי עצמי שלילי וביטחון עצמי ירוד

כיצד משפיע דימוי עצמי על אורכות חיינו? 

השפעה על ההערכה העצמית: כאמור, הערכה עצמית מבוססת על הערך השונה שאנו מקנים להיבטים של דימוי העצמי. לכן, דימוי עצמי המבוסס על מאפיינים שליליים (טיפש, מכוער, חלש) יביא גם להערכה עצמית נמוכה, ולהיפך

השפעה התנהגותית: המאפיינים שאנו מייחסים לעצמנו משפיעים על התנהגותנו- אדם המכיר את עצמו כביישן או חסר כישורים חברתיים ימנע מאירעים חברתיים או יצירת אינטראקציות; אדם שדימוי העצמי נמוך עשוי להיות חששן, לא אסרטיבי וכן הלאה

קביעת מטרות ויעדים: המטרות שאנו מציבים לעצמנו נקבעות במידה רבה על ידי הכרותנו עם יכולותינו. לכן, אדם שדימויו העצמי נמוך עשוי להציב לעצמו יעדים נמוכים מיכולותיו הממשיות בעוד שאדם עם דימוי עצמי גבוה יעז לממש את מלוא הפוטנציאל שלו

האופן בו תופסים אותנו אחרים: לעיתים קיים פער בין הדימוי העצמי לאופן בו הסביבה תופסת אותנו, אך פעמים רבות הדימוי העצמי מקרין כלפי חוץ ומשפיע על תפיסת הסביבה: אדם שמעביר מסר גלוי או סמוי לפיו הוא חסר ערך/לא ראוי/ בעל יכולות וכד'- יגרום גם לסביבה החיצונית לראותו באור זה. לעיתים, ישנה הערכה גבוהה מצד החברה והסובבים אך האדם מרגיש בתוכו דימוי עצמי נמוך והפער גדול.

הערכת היכולות והמשאבים הפנימיים שהאדם חש שיש לו משפיעים על מידת המוטיבציה הקיימת לביצוע פעולה. כך יוצא, שהדימוי העצמי משפיע על כל תחום בחיינו: חיי התעסוקה, חיים חברתיים, חיי משפחה ועוד.

כיצד דימוי העצמי משפיע על הסביבה? 

אדם בעל דימוי עצמי נמוך יתקשה להיות באינטראקציה עם אנשים, בוודאי יתקשה להכיר אנשים חדשים ולפתוח בשיחה. ישנו קשר ישיר בין דימוי עצמי נמוך לתחושות של חרדה ודכאון. חרדה חברתית מוגדרת כדאגה מוגזמת ביחס לדעותיהם של אחרים כלפי. כלומר, אדם עלול למצוא את עצמו בהימנעות לגבי מכלול התנהגויות הכוללים אינטראקציה חברתית והכל מפחד מביקורת. באותו אופן- הפוך: ברור כיום כי לדימוי העצמי ישנה השפעה על האושר של האדם, ואדם מאושר ושמח משפיע גם על הסביבה שלו. אנשים שמקרינים דימוי עצמי חיובי מצטיירים באופן כללי בעיני אנשים אחרים כחיוביים יותר.

מתי ביקורת עצמית נובעת מדימוי עצמי נמוך ומתי לא? 

ביקורת עצמית יוצרת דימוי עצמי נמוך, במידה מסוימת, מסייעת לנו להתקדם, להתפתח ולהגשים את שאיפותינו בכל תחומי החיים, אך כשהיא הופכת להיות גבוהה מדי, היא כבר גורמת לבעיות פסיכולוגיות רבות דיכאון, חרדה, הפרעות חרדה, התקפי חרדה ואפילו הפרעות אכילה כגון אנורקסיה ובולמיה ואף עלולה לגרום לבעיות בתפקוד ולהרס עצמי.
דימוי עצמי מושפע מאוד מביקורת עצמית שלילית. אנשים הסובלים מביקורת עצמית גבוהה, נוקטים תמיד בגישה בלתי מתפשרת, בלתי סלחנית ומאוד מחמירה כלפי עצמם. כך, הם נכנסים למערבולת של ייסורים ורגשי אשמה, הפוגעים באיכות חייהם, בכוח היצירתי הטבעי שלהם, בדימוי העצמי וביחסיהם עם עצמם ועם הסובבים אותם.

 
מה הקשר בין דימוי עצמי לפסימיות ולהאשמה עצמית?

כמעט אפשר לומר שאלו מילים נרדפות, היות ודימוי עצמי נמוך הינו הגורם והן התוצאה של פסימיות והאשמה עצמית. מעין מעגל קסמים שלילית המזינה את עצמה
אשמה עצמית מזינה דימוי עצמוי נמוך ויוצרת צורך בעונש וכפרה אשר מגבירים את הביקורת העצמית הדורסנית.

איך אדם ממשיך להזין את הדימוי העצמי שלו? הן  בדימוי עצמי גבוה והן בדימוי עצמי נמוך? 

דימוי עצמי נמוך מוזן מביקורת עצמית הרסנית. ככל שהביקורת העצמית יותר עוצמתית כך הדימוי העצמי יותר נמוך. מקור הדימוי העצמי הנמוך בביקורת עצמית עוצמתית ואכזרית. על מנת להעלות את הערכה העצמית יש לשים לב לקולה של הביקורת ולנסות עד כמה שניתן לנטרלה. כאשר אנו משמרים את הביקורת העצמית אנו משמרים על הערכה עצמית נמוכה
כאשר רוצים להעלות את דימוי העצמי. ראשית, יש להימנע מכל מחשבה ביקורתית. פעמים רבות אנו נמנעים ממחשבות מחמיאות  וכאן יש בידנו להימנע מכל מחשבה ביקורתית כמו בדיאטה פיזית. שנית, ניתן להשתמש בכילים להעצמה עצמית, לשנן תכונות של עצמנו שאנו מעריכים. מאפיינים שאהבנו בעצמנו שבאו לידי ביטוי במהלך היום. להדגיש את התכונות הטובות. כל זאת מעלה את תחושת הערכה העצמית וכנגזרת ממנה - תחשת דימוי עצמי הולכת וגדלה. שלישית, 'הכר את האויב' יש להכיר את קולה של הביקורת העצמית על מנת לנטרל את הנזק אותה היא עושה לתחושת הדימוי העצמי. מה הטו שלה? האם היא מזכירה את קולו של אבייך או של אמך? ככל שנטיב להכיר את קולה של הביקורת כך יהיה לנו קל לנטרלה.

הקלק כאן לבדיקת רמת הבטחון העצמי

לקריאה נוספת על דימוי עצמי הקלק כאן - איך להעלות דימוי עצמי נמוך

 

נעמי בר משוחחת על דימוי עצמי בערוץ 10

נעמי בר משוחחת על חרדה עם אודטה בערוץ 2

פגישת מבוא לסדנה

לכניסה לפורום בוואלה

הודעות

נפתחת קבוצה חדשה ב- 24/1/19
עבודה מרתקת בקבוצה מצומצמת לשיפור הביטחון העצמי.
מנחים : נעמי בר
וסיון ירום