כולנו מכירים את הפער בין הבנה שכלית בלבד ובין עשיית שינוי ממשי. פעמים רבות, ברור לנו איזה שינוי אנו רוצים ואיזה פעולות אנו נדרשים לבצע על מנת להגשים את רצוננו. עם זאת, ההבנה השכלית אינה מספקת.
הפסיכולוגיה עוסקת בעיקר בקשיים, למרות שלבני האדם יש יכולת להתמודד עם המון קשיים ולמרות הקשיים להיות שמחים. מי שהקים את הרעיון של פסיכולוגיה חיובית היה זליגמן שנגע בנושא "חוסר אונים נרכש". טען כי 95% מהפסיכולוגיה עוסקת בפתולוגיה ובדברים הרעים, הגיע הזמן לעסוק בפסיכולוגיה החיובית של בתקופות הטובות בחייהם של האנשים.
אוטוסוגסטיה סוגסטיה עצמית או בעברית השאה עצמית היא תהליך פסיכולוגי שבו בני אדם יכולים לשנות את דעתם, עמדותיהם, רגשותיהם, ואמונותיהם על ידי שכנוע עצמי והשפעה תת מודעת על מרכיבים אלה. אוטוסוגסטיה נעשית בדרך כלל במטרה לשכנע את התת מודע בדברים חיוביים ואו במטרה לשנות התנהגות מסוימת. אחת הדרכים המקובלות לאוטוסוגסטיה היא חזרה על משפט חיובי כלשהו כגון "אני אוהב את עצמי", ועל ידי כך לגרום לתת מודע להאמין בנכונות הדבר.
מבחן ליבוביץ או שאלון LSAS משמש ככלי אבחון ראשוני לחרדה חברתית והוא כולל בתוכו אוסף שאלות המתארות סיטואציות מעוררות חרדה חברתית. על הנבחן להשיב על רמת ההימנעות או רמת החרדה שלו מסיטואציות אלה. ניקוד גבוה במבחן מראה כי הנבחן סובל מחרדה חברתית וניקוד נמוך מראה כי תחושות של חרדה חברתית הן שוליות יחסית.
לסטרס ולחץ נפשי ישנה תכונה של 'חטיפה רגשית'. החרדה תוקפת פתאם, ממקום לא ברור ויוצרת תחושה של חוסר שליטה וזמזום קבוע של פחד החסין מפני ההיגיון . החרדה "נועלת" את הדואג בהשקפה חד ממדית, חסרת גמישות, לגבי הנושא המעורר חרדה. כאשר מחזור חרדה זה מחריף ומתמיד הוא עובר את הגבול והופך ל"חטיפות" עצביות אשר לוקחות את כל תשומת הלב. הפרעות של חרדה, פוביות או בעתות, אובססיות ומצבי כפייתיות, התקפות של פאניקה.
כל הזכויות לתוכן דף זה שמורות לנעמי בר-פסיכותרפיה ©
האחריות לתכנים בדף זה חלה על נעמי בר-פסיכותרפיה באופן בלעדי